Home חוק השיפוט הצבאי חוק השיפוט הצבאי - דין משמעתי - דמ"ש

כתבות תוכן

עורך דין צבאי
חוק השיפוט הצבאי - דין משמעתי - דמ"ש PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י חוק השיפוט הצבאי   
שבת, 25 יולי 2009 23:43

חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955


ס"ח תשט"ו, 171; תשי"ח, 122; תשכ"ג, 120; תשכ"ד, 148; תשכ"ט, 193; תש"ל, 18; תשל"ב, 40; תשל"ד, 1281; תשל"ה, 198; תשל"ז, 43; תשל"ח, 68161; תשל"ט, 1089; תשמ"א, 72; תשמ"ב, 2238; תשמ"ג, 44; תשמ"ו, 172; תשמ"ז, 84152; תשמ"ח, 66; תשנ"א, 116178; תשנ"ג, 5086; תשנ"ד, 266358; תשנ"ו, 109147172302351366; תשנ"ז, 125; תשנ"ח, 6278144199; תש"ס, 152; תשס"ב, 244417486514597; תשס"ג, 202; תשס"ד, 1016290290325329450482.


חלק ג' – דין משמעתי

תחולת הדין המשמעתי
[תיקון: תשכ"ד, תשל"ה, תשל"ח-2, תשנ"ג-2, תשנ"ו-3, תשס"ב-3]

136.

(א)

חייל, בדרגה למטה מדרגת רב-אלוף, שהואשם בעבירה צבאית שענשה אינו עולה על מאסר שלוש שנים, בין שעבר אותה במדינה ובין מחוצה לה, תהא לקצין שיפוט הסמכות לדונו דין משמעתי לפי הוראות חלק זה.

(ב)

לענין תחולת הדין המשמעתי, דין עבירה על אחד מאלה כדין עבירה צבאית:

(1)

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994;

(1א)

חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994;

(1ב)

חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;

(2)

תקנות שהותקנו על פי סעיף 25 לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב];

(3)

תקנות על פי פקודת התעבורה, שקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר המשפטים, למעט תקנות שלעבירה עליהן נקבע עונש חובה.

העמדה לדין לפני קצין שיפוט
[תיקון: תשל"ח]

137.

חייל יועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט, כפי שייקבע בפקודות הצבא או בהוראות על פיהן.

[תיקון: תשל"ח]

138.

בוטל.

סמכותו של קצין שיפוט

139.

קצין שיפוט לא ידון בתלונה על חייל, אלא באחד המקרים האלה:

(1)

החייל נמנה עם יחידה הנתונה לפיקודו;

(2)

הוענקה לו על ידי הרמטכ"ל סמכות של קצין שיפוט לפי סעיף 1 לגבי החייל או לגבי העבירה.

דין משמעתי לפי הוראת הרמטכ"ל

140.

מי שחוק זה חל עליו לפי סעיף 8(2) ו-(3) לא יועמד לדין משמעתי אלא אם הורה על כך הרמטכ"ל, באופן כללי או לסוג מסויים של עבירות או של בני אדם.

סמכותו של קצין שיפוט
[תיקון: תשל"ח]

141.

קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על חייל שהוא מוסמך לדון בה, יעשה אחת מאלה:

(1)

יבטל את התלונה;

(2)

ידון בה בעצמו;

(3)

יעבירנה, כל עוד לא פסק בה, אם הוא קצין שיפוט זוטר – לדיון לפני קצין שיפוט בכיר המוסמך לדון בה, ואם הוא קצין שיפוט בכיר – לפני קצין שיפוט בכיר אחר המוסמך לדון בה או לשפיטה לפני בית דין צבאי.

[תיקון: תשל"ח]

142.

בוטל.

תלונה שאין קצין שיפוט מוסמך לדון בה
[תיקון: תשל"ח]

143.

(א)

קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על עבירה הנתונה לדין משמעתי והוא אינו מוסמך לדון בה, יעבירנה לקצין שיפוט המוסמך לדון בה.

(ב)

קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על עבירה שאינה נתונה לדין משמעתי, יעבירנה לקצין שיפוט בכיר או לשוטר צבאי כאמור בסעיף 252(א)(3), הכל לפי הענין.

(ג)

קצין שיפוט בכיר שהועברה אליו תלונה כאמור בסעיף קטן (ב) ומצא שהיא אינה נתונה לדין משמעתי, ימנה קצין בודק לבדיקת העבירה ויעביר את תוצאות הבדיקה לפרקליט צבאי, או יעביר את התלונה לשוטר צבאי כאמור בסעיף 252(א)(3).

סייג לסמכות לבטל תלונה
[תיקון: תשל"ח]

144.

קצין שיפוט לא יבטל תלונה לפי סעיף 141 אלא אם נוכח שאין מקום להאשמה או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות, לדעתו, את ביטולה; ביטל קצין שיפוט תלונה כאמור – יפרט את נימוקיו לכך ויודיעם לממונים עליו, לפי פקודות הצבא.

דיון מחדש בתלונה שבוטלה

145.

ביטול תלונה על ידי קצין שיפוט לא תשמש מניעה לחזור ולדון בה, בהתאם לפקודות הצבא.

העברת דין

146.

קצין שיפוט בכיר יכול להעביר לעצמו לדין משמעתי כל תלונה שקצין שיפוט אחר הנמנה עם יחידה הנתונה לפיקודו רשאי לדון בה, חוץ מתלונה שאותו קצין השיפוט האחר רשאי לדון בה בתוקף סמכותו על פי פסקה (2) לסעיף 139.

סמכויות מפקדו של קצין שיפוט זוטר
[תיקון: תשל"ח]

147.

קצין שיפוט בכיר שאליו הועברה תלונה לפי סעיף 141(3), וקצין שיפוט בכיר שהעביר לעצמו תלונה לפי סעיף 146, יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לקצין שיפוט בכיר, חוץ מן הסמכות להעביר את התלונה לקצין שפוט בכיר אחר אם הגיעה אליו התלונה מקצין שיפוט בכיר.

זכות לבקש העברת הדין למפקד
[תיקון: תשל"ח]

148.

חייל שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט זוטר, ישאלנו קצין השיפוט בתחילת הדיון אם ברצונו לעמוד לדין לפניו או לפני מפקדו של קצין השיפוט, שהוא קצין שיפוט בכיר; ביקש החייל לעמוד לדין לפני מפקדו של קצין השיפוט, יעביר קצין השיפוט את הדין כמבוקש.

זכות לבקש העברת הדין למפקד או לבית דין צבאי
[תיקון: תשל"ח]

149.

חייל שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שלא לפי בקשתו, ישאלנו קצין השיפוט בתחילת הדיון אם ברצונו לעמוד לדין לפניו או לפני מפקדו של קצין השיפוט או להישפט לפני בית דין צבאי; ביקש החייל שדינו יועבר מקצין השיפוט, יעביר קצין השיפוט את הדין כמבוקש.

[תיקון: תשל"ח]

150.

בוטל.

החזרת תלונה לדיון משמעתי
[תיקון: תשל"ח, תשס"ד, תשס"ד-7]

151.

(א)

הועברה תלונה לבית דין צבאי על פי בקשתו של הנאשם לפי סעיף 149, וראה פרקליט צבאי כי העבירה נתונה וראויה לדין משמעתי, רשאי הוא להורות שהתלונה תידון בדיון משמעתי על ידי מפקדו של קצין השיפוט שאליו הוגשה בקשת הנאשם, או על ידי קצין שיפוט בכיר אחר שקבע הפרקליט ורשאי הוא לפעול כאמור בסעיף 280(1) או (2).

(ב)

הועברה תלונה לבית דין צבאי על פי החלטתו של קצין שיפוט בכיר לפי סעיף 141(3), וראה פרקליט צבאי כי העבירה נתונה וראויה לדין משמעתי, רשאי הוא, להורות שהתלונה תידון בדיון משמעתי על ידי מפקדו של קצין השיפוט שהחליט כאמור, או על ידי קצין שיפוט בכיר אחר שקבע ורשאי הוא לפעול כאמור בסעיף 280(1) או (2).

(ג)

תלונה שהוחזרה לדין משמעתי לפי סעיף זה לא תועבר עוד.

סמכויות ענישה של קצין שיפוט זוטר
[תיקון: תשכ"ד, תשל"ז]

152.

קצין שיפוט זוטר יכול להטיל אחד הענשים האלה:

(1)

אתראה;

(2)

ריתוק למחנה או לאניה עד שבעה ימים;

(3)

קנס בסכום השווה לשכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת העונש, ואם הנידון הוא חייל בשירות חובה – בסכום השווה לחלק הששי משכר כאמור.

(4)

נזיפה;

(5)

מחבוש עד שבעה ימים.

סמכויות ענישה של קצין שיפוט בכיר
[תיקון: תשכ"ד, תשל"ז, תשל"ח-2, תשס"ד-7]

153.

(א)

קצין שיפוט בכיר יכול להטיל אחד הענשים האלה:

(1)

אתראה;

(2)

ריתוק למחנה או לאניה עד שלושים וחמישה יום;

(3)

קנס בסכום השווה לסך שני שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת העונש, ואם הנידון הוא חייל בשירות חובה – בסכום השווה לשליש משיעור אחד של שכר כאמור.

(4)

נזיפה;

(5)

נזיפה חמורה;

(6)

מחבוש עד שלושים וחמישה יום;

(7)

הורדה בדרגה אחת, בתנאי שדרגת הנאשם אינה למעלה מדרגת סמל ראשון.

(ב)

בוטל.

פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה צבאי
[תיקון: תשמ"ב-2, תשנ"ג]

153א.

(א)

קצין מוסמך שהרשיע חייל בעבירה של אי קיום הוראות המחייבות בצבא, כאמור בסעיף 133, שהוגדרה בפקודות הצבא כעבירת תנועה, או בעבירה לפי סעיף 136(ב)(1) או (3), רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לפסול אותו מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה צבאי לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

(ב)

הקצין המוסמך רשאי לצוות בפסקו כי הפסילה תהיה כולה או מקצתה על תנאי; תקופת התנאי תיקבע בפסק, והיא לא תעלה על שנתיים מיום הפסק, ולגבי חייל בשירות חובה – על שנה מיום הפסק.

(ג)

מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופת התנאי עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בסעיף קטן (א), והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה.

(ד)

מי שהוטל עליו עונש פסילה בשל העבירה הנוספת והופעל נגדו עונש פסילה על תנאי ישא את תקופות הפסילה בזו אחר זו, זולת אם מי שהרשיעו בעבירה הנוספת הורה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.

(ה)

הוראות סעיף 157(ב)(ו) ו-(ח) יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי עונש פסילה על תנאי לפי סעיף זה.

(ו)

בכפוף לאמור בסעיף קטן (ד), משהוטל עונש פסילה כאמור בסעיף קטן (א), או הופעל עונש פסילה על תנאי כאמור בסעיף קטן (ג), תתחיל תקופת הפסילה ביום מתן הפסק.

(ז)

בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין –

(1)

תקופה שבה הופסק או עוכב ביצוע העונש על פי סעיף 162;

(2)

התקופה שלפני המצאת רשיון הנהיגה הצבאי של הנידון לרשות שנקבעה לכך בפקודות הצבא;

(3)

תקופה, תוך תקופת הפסילה, שבה נשא הנידון עונש מחבוש בשל העבירה שבגללה הוטלה הפסילה או הופעלה הפסילה על תנאי.

העדר מן השירות שלא ברשות ואיבוד קשר עם היחידה- סמכויות ענישה
[תיקון: תשס"ד-4]

153ב.

(א)

קצין שיפוט שהרשיע חייל בעבירה לפי סעיפים 94 או 94א, והטיל עליו עונש כאמור בסעיפים 152 או 153 שאינו קנס, רשאי להטיל עליו גם קנס כאמור בסעיפים אלה.

(ב)

על אף הוראות סעיפים 152 ו-153, קצין שיפוט שהרשיע איש מילואים בעבירה לפי סעיפים 94 או 94א, רשאי להטיל עליו קנס בסכום השווה לסך ארבעה שיעורים של שכר יסוד חודשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת הקנס.

מחבוש עקב קנס שלא שולם
[תיקון: תשנ"ג]

154.

קצין שיפוט שהטיל על חייל קנס שלא ניתן לגבותו בדרך של ניכוי לפי סעיף 497(א)סעיף 497(א), רשאי, במעמד גזירת העונש, להטיל עליו מחבוש למקרה שהקנס, כולו או מקצתו, לא ישולם במועדו, ובלבד שתקופת המחבוש לא תעלה על התקופה שאותו קצין שיפוט היה רשאי להטיל על החייל.

חיוב בפיצויים
[תיקון: תשל"ז]

155.

(א)

קצין שיפוט שהרשיע חייל בעבירה לפי חלק זה רשאי לחייבו, בנוסף לכל עונש, בתשלום פיצויים על הנזק שנגרם עקב העבירה, ואולם לא יחייב קצין שיפוט זוטר נאשם לשלם לפי סעיף זה סכום העולה על מחצית שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת החיוב, וקצין שיפוט בכיר לא יחייב נאשם לשלם לפי סעיף זה סכום העולה על סך כל שלושה שיעורים של שכר כאמור.

(ב)

חיוב בפיצויים לפי סעיף זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר.

מחבוש על תנאי
[תיקון: תשכ"ד, תשל"ח]

156.

קצין שיפוט שהטיל על חייל מחבוש, רשאי לצוות בפסקו, כי העונש יהיה כולו או מקצתו על תנאי, ויהיה תלוי ועומד לתקופה שנקבעה בפסק, ובלבד שלא תעלה על שנתיים מיום הפסק; ולגבי חייל בשירות חובה – על שנה אחת מיום הפסק.

ביצוע העונש המותנה
[תיקון: תשכ"ד, תשל"ח, תשמ"ב, תשמ"ז-2]

157.

(א)

מי שנידון למחבוש על תנאי, לא ישא את ענשו אלא אם עבר תוך התקופה שנקבעה בפסק (להלן בחלק זה – תקופת התנאי) עבירה מסוג העבירה שעליה נענש ונמצא אשם על-ידי קצין שיפוט בשל עבירה כזאת (להלן בחלק זה – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.

(ב)

לא נקבעה בפסק תקופת התנאי, יראו כאילו נקבעה בו תקופת תנאי של תשעים יום.

(ג)

הוטל מחבוש על תנאי על-ידי קצין שיפוט והנידון נמצא אשם בעבירה נוספת יצווה קצין השיפוט שדן בעבירה הנוספת על הפעלת המחבוש על תנאי.

(ד)

מי שהופעל נגדו מחבוש על תנאי הרי, בכפוף להוראות סעיף 162, יתחיל הנידון לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את המחבוש על תנאי.

(ה)

קצין שיפוט שמצא נאשם אשם בעבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש, רשאי על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובמקום לצוות על הפעלת המחבוש על תנאי להורות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת, אם שוכנע קצין השיפוט שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את המחבוש על תנאי. לא ישתמש קצין השיפוט בסמכות לפי סעיף קטן זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.

(ו)

לא יטיל קצין שיפוט בשל עבירה נוספת עונש מחבוש שכולו על תנאי.

(ז)

מי שהוטל עליו עונש מחבוש בשל העבירה הנוספת והופעל נגדו עונש מחבוש על-תנאי, ישא את תקופות המחבוש בזו אחר זו זולת אם קצין השיפוט שמצא אותו אשם בשל העבירה הנוספת, הורה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות; אולם תקופת המחבוש הרצופה אשר על הנידון לשאת לא תעלה בסך הכל על שבעים יום.

(ח)

צו לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערר בהתאם לסעיף 163.

סייגים לסמכות
[תיקון: תשס"ד-3]

158.

הרמטכ"ל רשאי לקבוע בכתב, בדרך כלל או למקרה מסויים, סייגים לסמכויות הנתונות לקצין שיפוט, ומשנקבעו – רואים אותם כאילו נקבעו בחוק זה. קבע הרמטכ"ל סייגים כאמור, לענין סמכויות קציני השיפוט להטיל עונשי מחבוש, יביא את הדבר לידיעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

סדרי הדין המשמעתי
[תיקון: תשס"ד-7]

159.

קצין שיפוט לא ידון נאשם ולא יגבה עדויות אלא בפניו וכן לא יעיין בעדויות בכתב אלא אם כן ניתנה לנאשם הזדמנות לעיין בהם; בתחילת הדיון יקרא בפניו את דברי התלונה, ולפני מתן הפסק יתן לו הזדמנות להשמיע את דברו.

חוות דעת מטעם הנאשם בדיון משמעתי שנערך על פי הוראת פרקליט
[תיקון: תשס"ד-7]

159א.

(א)

נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, יחולו הוראות אלה:

(1)

הנאשם יהיה רשאי להגיש לקצין השיפוט חוות דעת מטעמו בקשר להוראת הפרקליט, לרבות חוות דעת שהוכנה בידי סניגור (בחלק זה – חוות דעת);

(2)

הוגשה חוות דעת מטעם הנאשם – רשאי הפרקליט הצבאי, בכפוף לפקודות הצבא, להעביר את התייחסותו לחוות הדעת לקצין השיפוט;

(3)

הועברה התייחסות הפרקליט הצבאי כאמור בפסקה (2) לקצין השיפוט – רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט התייחסות נוספת מטעמו, לרבות התייחסות שהוכנה בידי סניגור, בקשר להבהרת ענין שהתעורר בהתייחסותו של הפרקליט הצבאי.

(ב)

בפקודות הצבא ייקבעו כללים לענין הגשת חוות דעת והתייחסויות לקצין השיפוט כאמור בסעיף קטן (א);

בחלק זה, "הוראת פרקליט" – הוראה של פרקליט צבאי או של הפרקליט הצבאי הראשי, כי תלונה תידון בדיון משמעתי כאמור בסעיפים 280(3)281(3) או 282.

פסק בדין משמעתי

160.

תם הדיון ולא החליט קצין השיפוט לבטל את התלונה, יפסוק בה, ואם נמצא הנאשם אשם – יקבע את ענשו.

אי תחולת דיני הראיות

161.

קצין שיפוט לא יהיה כפוף לדיני הראיות, ויפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר לבירור התלונה; והוא, כשאין בחוק זה או בפקודות הצבא הוראה אחרת בענין זה.

עיכוב או הפסקה של ביצוע עונש בדין משמעתי
[תיקון: תשל"ח, תשנ"ד]

162.

(א)

לא יעוכב ולא יופסק ביצועו של עונש שאינו על תנאי שהוטל בדין משמעתי, אלא אם הורה על כך קצין השיפוט שפסק את העונש או שאישר אותו בערר, מחמת פעולה קרבית או הפלגת כלי שיט או מחמת סיבה אחרת שנקבעה בפקודות הצבא, או אם הוגש ערר לפי סעיף 163; ובלבד שתקופת ההפסקה או העיכוב שתיקבע בהוראה כאמור לא תעלה על תשעים יום מיום ההפסקה או העיכוב, או עד להחלטה בערר, ובתום התקופה יבוצע העונש או יחודש ביצועו, לפי הענין.

(ב)

נבצר מקצין שיפוט כאמור, מכל סיבה שהיא, לדון בענין עיכוב ביצועו של העונש או בענין הפסקתו, רשאי קצין שיפוט, שהוא מפקדו של הנידון, להורות כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)

חלפה הסיבה לעיכוב או להפסקה לפני תום התקופה שנקבעה בהוראה, יורה מיד קצין שיפוט שהוא מפקדו של הנידון או קצין השיפוט שנתן את ההוראה או קצין השיפוט שדן בערר, הכל לפי הענין, על הביצוע או על חידוש הביצוע.

(ד)

עוכב או הופסק שלא כדין ביצועו של עונש, תנוכה תקופת העיכוב או ההפסקה שלא כדין מתקופת העונש.

נשיאת עונש מחבוש
[תיקון: תשכ"ד]

162א.

מי שנידון בדין משמעתי למחבוש ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למחבוש, ישא את הענשים יחד, והוא כשקצין השיפוט, אשר הטיל את העונש השני, לא הורה שהנידון ישא כולם או מקצתם בזה אחר זה; אולם תקופת המחבוש הרצופה אשר על הנידון לשאת לא תעלה בסך הכל על שבעים יום.

עונש מחבוש שהוטל על אסיר
[תיקון: תשל"ח]

162ב.

קצין שיפוט שהטיל על חייל מחבוש, והחייל נושא אותו זמן עונש מאסר, רשאי לצוות בפסקו כי הנידון ישא את המחבוש מיום שחרורו מן המאסר, ובלבד שאם נידון למחבוש כאמור יותר מפעם אחת, לא יעלה סך כל תקופת המחבוש אשר על הנידון לשאת על שבעים יום.

נידון שהיה במעצר
[תיקון: תשל"ח]

162ג.

מי שקצין שיפוט דן אותו למחבוש או לריתוק למחנה או לאניה, תיחשב בכלל תקופת המחבוש כל תקופה שבה היה עצור בשל העבירה שעליה עמד לדין לפני קצין השיפוט, ובכלל תקופת הריתוק – כל תקופה שבה היה מוחזק במעצר או במעצר פתוח בשל העבירה האמורה.

ערר על פסק
[תיקון: תשמ"ב, תשס"ד-7]

163.

(א)

חייל שהוטל עליו עונש בדין משמעתי רשאי, תוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, להגיש עליו ערר לפני קצין שיפוט בכיר בדרך שנקבעה בפקודות הצבא נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, יהיה המועד להגשת הערר חמישה עשר ימים מיום מתן הפסק.

(א1)

קצין שיפוט שהטיל על חייל עונש בדין משמעתי, יודיע לחייל על זכותו להגיש ערר ועל המועד להגשתו, כאמור בסעיף קטן (א).

(ב)

בערר כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לערור גם על חיוב בתשלום פיצויים שהוטל על פי סעיף 155.

(ב1)

נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, וזוכה החייל הנאשם, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי, אם סבר כי יש ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של החייל הנאשם, להגיש, בתוך חמישה עשר ימים מיום שהובא לידיעתו הפסק, ערר לפני קצין שיפוט בכיר בדרך שנקבעה בפקודות הצבא; הוגש ערר כאמור על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, יחולו הוראות סעיף 159א, בשינויים המחויבים.

(ג)

קצין השיפוט רשאי לדון בערר אף אם הוגש לאחר המועד, אם יש לדעתו טעמים המצדיקים זאת.

(ד)

קצין השיפוט הדן בערר לפי סעיף זה לא יגבה עדויות אלא בפני החייל הנאשם ולא יעיין בעדויות בכתב, אלא אם כן ניתנה לחייל הנאשם הזדמנות לעיין בהן.

[תיקון: תשל"ח]

164.

בוטל.

סמכויות קצין שיפוט הדן בערר
[תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ב, תשס"ד-7]

165.

קצין שיפוט הדן בערר רשאי לעשות אחד מאלה:

(1)

לגבי כל ערר – לדחות את הערר;

(2)

לגבי ערר של הנידון –

(א)

לקבל את הערר ולזכות את הנידון;

(ב)

להקל בעונש; היה הערר גם על חיוב בפיצויים – לבטל את החיוב או להקטין את שיעור הפיצויים;

(ג)

להחמיר בעונש בתחום סמכותו כקצין שיפוט, ובלבד שלא יחמיר בעונש כל עוד לא נתן לנידון הזדמנות להשמיע את דברו;

(3)

לגבי ערר של הפרקליט הצבאי הראשי – לבטל את הזיכוי, להרשיע את החייל הנאשם ולהטיל עליו עונש, ובלבד שלא יעשה כן כל עוד לא נתן לחייל הנאשם הזדמנות להשמיע את דברו.

עונש שהוחל בביצועו לפני הערר

166.

עונש שהוחל בביצועו על פי פסק שעוררו עליו והוא אושר בערר, רואים כאילו התחיל ביצועו על פי הפסק שניתן בערר.

סמכות הרמטכ"ל להמתיק עונש
[תיקון: תשל"ח]

167.

עונש שהוטל בדין משמעתי, רשאי הרמטכ"ל לבטלו או להקל בו על ידי הפחתתו או החלפתו בעונש קל ממנו.

ביטול חיוב בפיצויים
[תיקון: תשכ"ד]

167א.

חוייב חייל בתשלום פיצויים למדינה, על פי סעיף 155, רשאי הרמטכ"ל לבטל את החיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם.

קצין שהועמד לדין משמעתי לפני הרמטכ"ל
[תיקון: תשל"ח-2, תשס"ד-7]

167ב.

(א)

חייל שהועמד לדין משמעתי לפני הרמטכ"ל, לא יוכל לבקש העברת דינו לקצין שיפוט אחר לפי סעיף 149 ולא יחולו לגביו הוראות סעיף 163.

(ב)

חייל כאמור בסעיף קטן (א), שהוטל עליו עונש בדין משמעתי רשאי, בתוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, להגיש לרמטכ"ל בקשה לעיון חוזר, בדרך שנקבעה בפקודות הצבא; הרמטכ"ל יודיע לחייל על זכותו כאמור.

(ג)

הרמטכ"ל רשאי לקיים עיון חוזר בהחלטתו, אף אם הבקשה לכך הוגשה לאחר המועד, אם יש לדעתו טעמים המצדיקים זאת.

(ד)

סמכויותיו של הרמטכ"ל בעיון החוזר יהיו כסמכויות קצין שיפוט שדן בערר, כאמור בסעיף 165(1) ו-(2).

סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי ופרקליט צבאי לבטל, לאשר בדיעבד או לשנות פסק או עונש
[תיקון: תשל"ח, תשמ"ב-2, תשס"ד-7]

168.

(א)

הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יבטל פסק שניתן בדין משמעתי, אם נוכח שהמעשה או המחדל, שהנאשם הורשע בו, אינו עבירה.

(ב)

הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לבטל פסק שניתן בדין משמעתי אם הדיון המשמעתי התנהל באופן הפוגע בסדרי הדין שנקבעו בחוק זה או בהוראה על פיו.

(ג)

הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאים לבטל פסק שניתן כדין משמעתי אם לדעתם אירע אחד מאלה:

(1)

קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה;

(2)

קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון את הנאשם.

(ג1)

ניתן פסק בדין משמעתי וקצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה או לדון את הנאשם כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), רשאי הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לאשר את הפסק בדיעבד, ובלבד שהיה רשאי להורות מראש לקצין השיפוט לדון בעבירה או לדון את הנאשם, לפי הענין; אישר הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי את הפסק כאמור, יראו את הפסק כפסק שניתן בסמכות מיום שניתן;

(ד)

הפרקליט הצבאי הראשי רשאי –

(1)

להמיר כל עונש שהוטל בדין משמעתי, אשר קצין השיפוט לא היה מוסמך להטיל, בעונש שקצין השיפוט היה מוסמך להטיל;

(2)

לבטל כל חלק מעונש או מחיוב בפיצויים אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בהטילו אותו;

(3)

לבטל את העונש או חיוב בפיצויים, אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בהטילו אותו, ואם מצא זאת לנכון – להחזיר את הדיון לקצין השיפוט כדי שישקול מחדש את העונש;

(4)

להחזיר את הדיון המשמעתי לקצין השיפוט לשם הטלת עונש, אם קצין השיפוט הרשיע את הנאשם אך לא הטיל עליו עונש;

(5)

לצוות על הפעלת עונש על תנאי, אם קצין השיפוט לא הפעילו כאשר היה עליו לעשות כן;

(6)

לתקן תקופת תנאי, בפסק שהוטל בו עונש על תנאי, אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בקביעת התקופה;

(7)

אם נוכח שקצין שיפוט הורה שלא כדין להפעיל עונש על תנאי – לבטל את ההוראה, ואם הנידון נשא את העונש או כל חלק ממנו על פי ההוראה – גם לקבוע שיראו אותו כאילו נשא את העונש כולו;

(8)

לבטל הוראת קצין שיפוט שהנידון ישא ענשים בזה אחר זה, כאשר העבירות שהנידון הורשע בהן נעברו בענין אחד.

(ה)

הפרקליט הצבאי הראשי יבטל כל הוראה שניתנה כדין משמעתי, אשר אינה עונש, ורשאי הוא להמירה בעונש שקצין השיפוט היה מוסמך להטיל.

(ו)

הוראות סעיף זה יחולו גם על פסק של קצין שיפוט בכיר בערר.

(ז)

הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאי לשמוע את החייל שנידון, את קצין השיפוט וכל אדם אחר, בטרם יחליט לפי סעיף זה.

(ז1)

הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לעכב, לתקופה שלא תעלה על 7 ימים מיום מתן הפסק, ופרקליט צבאי רשאי לעכב, לתקופה שלא תעלה על 4 ימים מיום מתן הפסק, ביצועו של עונש שאינו על תנאי שהוטל בדין משמעתי, לשם בירור הנסיבות הדרושות להפעלת סמכות מסמכויותיו לפי סעיף זה.

(ח)

בוטל פסק לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), רשאי מי שביטל אותו להורות על העמדתו של החייל שנית לדין משמעתי; ריצה החייל עונש לפי פסק שבוטל והורשע בדיון חוזר, יובא בחשבון העונש שהחייל ריצה, בהתאם לכללים הבאים:

(1)

ענשים של ריתוק ושל מחבוש, לרבות מחבוש על תנאי שהופעל, ייחשבו יום כנגד יום;

(2)

סכום כסף שנגבה מהחייל כקנס או כפיצויים יוחזר לו, אולם אם הוטל עליו אחד מאלה בדיון החוזר, יובא בחשבון הסכום שכבר נגבה.

אין אחריות משמעתית פעמיים

169.

חייל שהובא לדין משמעתי על מעשה פלוני וחוייב או זוכה, לא יובא שנית לדין משמעתי על אותו מעשה, אלא אם הורה כך הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לפי סעיף 168(ח).

התיישנות

170.

לא יובא חייל לדין משמעתי אם עברו שלוש שנים מיום ביצוע העבירה, ופסק שניתן בדין משמעתי לא יבוצע אם עברו שלוש שנים מיום נתינתו.

דיון משמעתי בעבירות תעבורה
[תיקון: תשס"ד-4]

170א.

על אף האמור בסעיף 170, עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי תקנות על פי פקודת התעבורה, כאמור בסעיף 136(ב)(3), שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יועמד חייל לדין משמעתי, אלא אם כן, בתוך אותה תקופה התקיים אחד מאלה:

(1)

הוגשה נגד החייל תלונה לגבי אותה עבירה והוא ידע על כך;

(2)

החייל הוזמן לחקירה בקשר עם ביצוע העבירה;

(3)

ניתנה לחייל הודעה על ביצוע העבירה; ואולם אם הוכיח החייל החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להעמיד לדין משמעתי את מי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

דין משמעתי ושפיטה
[תיקון: תשכ"ד, תשס"ד]

171.

(א)

מי שנשפט על מעשה פלוני בבית דין צבאי או בכל בית משפט אחר לא יובא עליו לדין משמעתי.

(ב)

אין רואים פסק בדין משמעתי כמעשה בית דין לגבי בית דין צבאי או כל בית משפט אחר, אולם לא יובא אדם לדין לפני בית דין צבאי על מעשה שנידון עליו בדין משמעתי, אלא על פי הוראה בכתב של הפרקליט הצבאי הראשי, ולא יובא לדין על מעשה כאמור לפני בית משפט אחר אלא בהסכמת פרקליט המדינה.

שפיטה מבטלת פסק בדין משמעתי

172.

מעשה שנפסק עליו בדין משמעתי והובא עליו הנאשם לדין לפני בית דין צבאי או לפני כל בית משפט אחר – הפסק בדין המשמעתי בטל.

דין חייל לשעבר
[תיקון: תשל"ח, תשנ"ג]

173.

(א)

מי שעבר עבירה בהיותו נמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא, ואחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות נמנה כך, לא יידון בדין משמעתי, אלא אם הובא לדין משמעתי תוך מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל, כאמור, מהיות נמנה עם הכוחות הסדירים, ובשעת הדיון היה איש מילואים או נמנה שוב עם הכוחות הסדירים.

(ב)

הבאה לדין משמעתי לפי סעיף קטן (א) לאחר שחלפו תשעים יום מהיום שבו חדל אותו אדם, כאמור, מהיות נמנה עם הכוחות הסדירים, טעונה הסכמת פרקליט צבאי.

דין משמעתי של איש מילואים בשירות
[תיקון: תשכ"ד]

174.

לא יידון איש מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר כשהוא בשירות, אלא אם הובא לדין משמעתי לא יאוחר מאשר תוך שלושה חדשים מגמר השירות שבו עבר את העבירה.

דין משמעתי של איש מילואים שלא בשירות
[תיקון: תשכ"ד]

175.

לא יידון איש מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר שלא בשירות, אלא אם הובא לדין משמעתי עליה לא יאוחר מאשר תוך שנים עשר חודש מיום ביצוע העבירה.

דין משמעתי רק בשירות

176.

לא יידון איש מילואים בדין משמעתי אלא כשהוא בשירות ולפני מפקד שגם הוא בשירות.

[תיקון: תשנ"א-2]
חלק ג'1 – עבירות של ברירת דיון

[תיקון: תשנ"א-2, תשס"ד]

176א.

בוטל.

[תיקון: תשנ"א-2, תשס"ד]

176ב.

בוטל.

[תיקון: תשנ"א-2, תשס"ד]

176

ג.

בוטל.

[תיקון: תשנ"א-2, תשס"ד]

176ד.

בוטל.

[תיקון: תשנ"א-2, תשס"ד]

176ה.

בוטל.

[תיקון: תשנ"א-2, תשס"ד]

176ו.

בוטל.

עדכון אחרון ( ראשון, 26 יולי 2009 00:37 )
 
 

לקבלת ייעוץ ראשוני עם עורך דין צבאי פרטי - הזן פרטים עכשיו!

 

שם
תאור קצר
טלפון ליצירת קשר
עורך דין צבאי
תחקיר בתי כלא צבאיים
יש לנו 12 אורחים מחוברים
מחיקת רישום פלילי
Военный юрист
חוק השיפוט הצבאי
עורך דין צבאי
עורך דין צבאי  | עו"ד צבאי | פסק דין צבאי | בית דין צבאי | נפקדות | עריקות | זיוף גימלים
gurl shi mcth | gurl shi pkhkh | pxe shi mcth | ch, shi mcth | bpesu, | grheu, | zhu; dhnkho
                                     
הוראות שימוש באתר