Home חוק השיפוט הצבאי חוק השיפוט הצבאי - המנגנון המשפטי

כתבות תוכן

עורך דין צבאי
חוק השיפוט הצבאי - המנגנון המשפטי PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י חוק השיפוט הצבאי   
שבת, 25 יולי 2009 23:45

חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955


ס"ח תשט"ו, 171; תשי"ח, 122; תשכ"ג, 120; תשכ"ד, 148; תשכ"ט, 193; תש"ל, 18; תשל"ב, 40; תשל"ד, 1281; תשל"ה, 198; תשל"ז, 43; תשל"ח, 68161; תשל"ט, 1089; תשמ"א, 72; תשמ"ב, 2238; תשמ"ג, 44; תשמ"ו, 172; תשמ"ז, 84152; תשמ"ח, 66; תשנ"א, 116178; תשנ"ג, 5086; תשנ"ד, 266358; תשנ"ו, 109147172302351366; תשנ"ז, 125; תשנ"ח, 6278144199; תש"ס, 152; תשס"ב, 244417486514597; תשס"ג, 202; תשס"ד, 1016290290325329450482.



חלק ד' – המוסדות המשפטיים
פרק ראשון: המנגנון המשפטי

מינוי פרקליט צבאי ראשי וסגנו, פרקליטים צבאיים וסגניהם
[תיקון: תשנ"ד, תשס"ד-2]

177.

(א)

שר הבטחון, על פי המלצת הרמטכ"ל, ימנה פרקליט צבאי ראשי שהוא פרקליט צבאי ובעל נסיון משפטי של שבע שנים לפחות.

(ב)

הרמטכ"ל, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה סגן לפרקליט הצבאי הראשי שהוא פרקליט צבאי ובעל נסיון משפטי של שבע שנים לפחות.

(ג)

הרמטכ"ל, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה פרקליטים צבאיים שהם קצינים בעלי נסיון משפטי של ארבע שנים לפחות.

(ד)

הרמטכ"ל או מי שהוא הסמיך לבך, ימנה, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, סגנים לפרקליטים צבאיים שהם קצינים בעלי ניסיון משפטי של ארבע שנים לפחות.

סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי
[תיקון: תשמ"ו]

178.

הפרקליט הצבאי הראשי –

(1)

הוא יועצו של הרמטכ"ל ושל שאר שלטונות הצבא בכל עניני חוק ומשפט;

(2)

מפקח על השלטת המשפט בצבא, למעט פיקוח על בתי הדין הצבאיים והנהלתם;

(3)

מפקח פיקוח משפטי על הדיון המשמעתי;

(4)

רשאי לצוות על עריכת חקירה מוקדמת בכל מקרה שלדעתו נעברה עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון בה;

(5)

ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא; בכל אלה ייעזר בפרקליטים הצבאיים, בתובע הצבאי הראשי, בסניגור הצבאי הראשי ובשאר הקצינים בעלי הכשרה משפטית.

סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי – לסגנו
[תיקון: תשנ"ד, תשנ"ח-2, תשס"ד-7]

178א.

(א)

נתפנה מקומו של הפרקליט הצבאי הראשי וכל עוד הפרקליט הצבאי הראשי החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הפרקליט הצבאי הראשי מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגנו את התפקידים המוטלים על הפרקליט הצבאי הראשי, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.

(ב)

הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לאצול לסגנו מסמכויותיו לפי סעיפים 1 – הגדרת קצין מוסמך, 163(ב1)168169215ב, 238(ב),241252279282282א308443(א) ו-512 לחוק זה, כולן או מקצתן.

סמכויות פרקליט צבאי

179.

פרקליט צבאי ימלא כל תפקיד המוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא, וכשהוא ממלא את תפקידו במחוז שיפוטי מסויים יהיה גם יועצו של מפקד אותו מחוז בכל עניני חוק ומשפט.

העברת סמכויות פרקליט צבאי לסגנו
[תיקון: תשס"ד-2]

179א.

נתפנה מקום של פרקליט צבאי וכל עוד פרקליט צבאי חדש לא התחיל לכהן, או נעדר פרקליט צבאי מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא סגנו את התפקידים המוטלים על הפרקליט הצבאי, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.

[תיקון: תשמ"ו]

180.

בוטל.

תובעים צבאיים
[תיקון: תשמ"ו]

181.

(א)

הרמטכ"ל, או מי שהוסמך לכך על ידיו, ימנה, בהמלצתו של הפרקליט הצבאי הראשי, קצינים בעלי הכשרה משפטית לתפקיד תובע צבאי; את אחד מהם, שהוא בעל נסיון משפטי של ארבע שנים לפחות, ימנה תובע צבאי ראשי.

(ב)

תובע צבאי יערוך ויגיש כתבי-אישום וכתבי ערעור לפי חוק זה, ילמד קטיגוריה לפני בתי הדין הצבאיים ולפני שופטים-חוקרים וימלא כל תפקיד אחר שיוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא.

סניגורים צבאיים
[תיקון: תשמ"ב]

182.

הרמטכ"ל, בהמלצתו של הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה קצינים בעלי הכשרה משפטית להיות סניגורים בבתי הדין הצבאיים (להלן – סניגורים צבאיים); את אחד מהם, שהוא בעל נסיון משפטי של שנתיים לפחות ימנה סניגור צבאי ראשי.

פרק שני: בתי הדין הצבאיים
סימן א' – הוראות כלליות

בתי הדין הצבאיים
[תיקון: תשל"ה]

183.

אלה בתי הדין הצבאיים לענין חוק זה:

(1)

בתי הדין של ערכאה ראשונה:

(א)

בית דין צבאי מחוזי.

(ב)

בית דין צבאי ימי.

(ג)

בית דין צבאי מיוחד.

(ד)

בית דין שדה.

(ה)

בית דין צבאי לתעבורה.

(2)

בית הדין הצבאי לערעורים.

אי תלות של שופטים

184.

בעניני שפיטה – אין על שופט צבאי מרות זולת מרותו של הדין ואין הוא נתון למרות כל שהיא של מפקדיו.

סימן ב' – שופטים צבאיים-משפטאיים של בתי הדין הצבאיים

כשירות
[תיקון: תשמ"ו]

185.

(א)

קצין הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא כשיר להתמנות שופט צבאי-משפטאי כמפורט להלן אם הוא בעל נסיון משפטי של מספר שנים כמצויין לצדו:

(1)

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, המשנה לנשיא ושופט צבאי-משפטאי של בית הדין האמור – שבע שנים;

(2)

נשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד, סגן נשיא ושופט צבאי-משפטאי של בית דין כאמור – חמש שנים;

(3)

שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי לתעבורה (להלן – שופט תעבורה) – שלוש שנים.

(ב)

חייל הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא ונתמנה שופט על פי חוק בתי המשפט, או על פי חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969(להלן – חוק בית הדין לעבודה), כשיר להתמנות שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי ולשבת בדין שעה שהוא בשירות מילואים, אם הוא בעל נסיון משפטי כאמור בסעיף קטן (א); ואולם חייל כאמור לא יתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד או לסגן נשיא.

(ג)

שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים יתמנו על פי הוראות סעיף 186, ובלבד שועדת הבחירה לא תבחר קצין שלא כיהן קודם לכן כשופט צבאי-משפטאי, אלא לאחר ששוכנעה שעסק בצבא בעיסוק משפטי העושה אותו מתאים לתפקיד זה.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאית ועדת הבחירה לפי סעיף 186, אם ראתה שאין בקרב הכוחות הסדירים של הצבא קצין בעל נסיון משפטי המתאים לתפקיד נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, להציע – ברוב של ששה מבין חבריה – כי יתמנה לתפקיד קצין מתאים שהוא בעל הכשרה משפטית.

דרך המינוי
[תיקון: תשמ"ו]

186.

(א)

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ושאר השופטים הצבאיים-המשפטאים יתמנו בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים צבאיים-משפטאים (להלן – ועדת הבחירה); ועדת הבחירה תציין את ערכאת בית הדין שאליה נבחר המועמד או את בחירתו לשופט תעבורה.

(ב)

שופט צבאי-משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, כאמור בסעיף 185(ב), יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי הצעת שר הבטחון ושר המשפטים כאחד, לשופט צבאי-משפטאי לכל ערכאה שהיא, או לשופט תעבורה.

ועדת הבחירה
[תיקון: תשמ"ו]

187.

(א)

ועדת הבחירה תהיה של תשעה חברים שהם:

(1)

שר הבטחון, והוא יהיה יושב ראש הועדה;

(2)

שר המשפטים;

(3)

נשיא בית המשפט העליון;

(4)

שופט בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו;

(5)

נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין;

(6)

הרמטכ"ל;

(7)

ראש אגף כוח אדם במטה הכללי של הצבא;

(8)

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;

(9)

שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים שיקבע נשיאו.

(ב)

ועדת הבחירה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה.

(ג)

אלה רשאים להציע מועמדים לכהונת שופט צבאי-משפטאי:

(1)

שר הבטחון;

(2)

הרמטכ"ל;

(3)

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;

(4)

שלושה חברי ועדת הבחירה כאחד.

(ד)

החלטת ועדת הבחירה בדבר מינויו של שופט צבאי-משפטאי תתקבל ברוב קולות חבריה שהשתתפו בהצבעה.

(ה)

ועדת הבחירה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.

סייג למינוי שופט
[תיקון: תשנ"א]

187א.

ועדת הבחירה לא תציע מינוי של שופט צבאי-משפטאי, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

הצבעה בועדת הבחירה
[תיקון: תשס"ד-6]

187ב.

חבר ועדת הבחירה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

מינוי נשיאים, משנה וסגנים
[תיקון: תשמ"ו]

188.

(א)

המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים יתמנה בידי שר הבטחון, בהמלצת הרמטכ"ל, מקרב השופטים הצבאיים-המשפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים; נשיא בית הדין הצבאי המיוחד וסגנו וכן נשיא בית דין צבאי מחוזי וסגנו יתמנו בידי הרמטכ"ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, מקרב השופטים הצבאיים-המשפטאים של בתי הדין של אותה דרגה.

(ב)

יכול ששופט צבאי-משפטאי אחד יתמנה לנשיא של יותר מבית דין צבאי מחוזי אחד וכן לנשיא גם לבתי דין כאמור וגם לבית הדין הצבאי המיוחד.

(ג)

יכול ששופט צבאי-משפטאי אחד יתמנה לסגן של מספר נשיאים של בתי דין צבאיים מחוזיים וכן לסגן נשיא בית הדין הצבאי המיוחד.

סמכויות נשיא בית דין למשנה או לסגן
[תיקון: תשי"ח, תשמ"ו]

189.

(א)

נתפנה מקומו של נשיא בית דין צבאי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא משנהו או סגנו, לפי הענין, את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.

(ב)

נבצר מנשיא בית דין צבאי וממשנהו או סגנו, לפי הענין, למלא תפקידיהם יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטים הצבאיים-המשפטאים של בית הדין, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

(ג)

נשיא בית דין צבאי רשאי לאצול מסמכויותיו למשנהו או לסגנו, לפי הענין.

הצהרת אמונים
[תיקון: תשמ"ו]

190.

מי שנתמנה שופט צבאי-משפטאי, למעט מי שנתמנה שופט לפי חוק בתי המשפט או לפי חוק בית הדין לעבודה, יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".

[תיקון: תשמ"ו, תשס"ד-4]

191.

בוטל.

תקופות המינוי
[תיקון: תשמ"ו, תשס"ד-4]

192.

(א)

מינוי לאחת הכהונות המנויות בסעיף 185 יהיה מינוי של קבע לתקופות אלה:

(1)

חמש שנים – לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים; על פי המלצה של ועדת הבחירה, ניתן להאריך תקופה זו פעם אחת לתקופה נוספת של עד חמש שנים;

(2)

עשר שנים – למשנהו של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ולשופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים;

(3)

שבע שנים – לנשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד;

(4)

חמש שנים – לכל שופט צבאי-משפטאי אחר.

(ב)

בוטל.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א) תסתיים כהונתו של שופט צבאי-משפטאי, למעט נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, בהגיעו לגיל חמישים וחמש.

(ד)

ועדת הבחירה רשאית להמליץ על הארכת הכהונה של שופט צבאי-משפטאי לתקופה או לתקופות נוספות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שבכל מקרה תסתיים הכהונה של שופט כאמור בהגיעו לגיל חמישים וחמש.

מינוי לכהונה בפועל
[תיקון: תשמ"ו, תשנ"ח-2]

192א.

(א)

הרמטכ"ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, רשאי למנות לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד –

(1)

את המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או שופט צבאי-משפטאי של בית הדין האמור – לנשיא או לשופט של בית דין צבאי מחוזי או של בית הדין הצבאי המיוחד;

(2)

נשיא, סגן נשיא או שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי או של בית הדין הצבאי המיוחד – לשופט של בית הדין הצבאי לערעורים.

(ב)

כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה למשך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

(ג)

מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה, רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית הדין הצבאי שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי הערכאות.

סמכות לסיים דיון
[תיקון: תשמ"ו]

192ב.

שופט צבאי-משפטאי שכהונתו נסתיימה לאחר שהתחיל בדיון, יהיה מוסמך להמשיך בו כדי לסיימו תוך שלושה חדשים מיום סיום כהונתו; הוראה זו לא תחול על מי שכהונתו נסתיימה בעקבות החלטה של בית הדין המשמעתי או של ועדת הבחירה כאמור בסעיף 192ג.

הפסקת כהונה
[תיקון: תשמ"ו, תשס"ב-5, תשס"ד-4]

192ג.

לא תיפסק כהונתו של שופט צבאי-משפטאי שלא בהסכמתו ולא יופסק שירותו בצבא שלא בהסכמתו, לפני תום התקופות הנקובות בסעיף 192, אלא באחד מאלה:

(1)

על פי החלטה של בית הדין המשמעתי;

(2)

משקבעה ועדת הבחירה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו;

(3)

על פי החלטת ועדת הבחירה שהציע יושב ראש הועדה או נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או הנציב ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות.

בית דין משמעתי
[תיקון: תשמ"ו]

192ד.

(א)

שופט צבאי-משפטאי יהא נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.

(ב)

בית הדין המשמעתי יהיה של חמישה והם: שלושה שופטים של בית המשפט העליון שמינה נשיאו ושני שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים שמינה נשיאו; נשיא בית המשפט העליון ימנה את אחד משופטי בית המשפט העליון להיות אב בית הדין המשמעתי.

(ג)

שר הבטחון רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על שופט צבאי-משפטאי בשל אחת מאלה:

(1)

השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

(2)

השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל או של קצין בצבא;

(3)

השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;

(4)

ועדת הבחירה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין.

(ד)

בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין המשמעתי כל הסמכויות שיש לבית דין צבאי מחוזי לפי חוק זה.

(ה)

ואלה אמצעי המשמעת שבית הדין המשמעתי מוסמך להטיל:

(1)

הערה;

(2)

התראה;

(3)

נזיפה;

(4)

העברה מן הכהונה;

(5)

העברה מן הכהונה תוך הפסקת השירות בצבא, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

(ו)

בית הדין המשמעתי ימסור את החלטתו לשר הבטחון.

דין משמעתי או פלילי

192ה.

(א)

שופט צבאי-משפטאי לא יהא נתון לדין משמעתי לפי חלק ג'.

(ב)

לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט צבאי-משפטאי על פי חוק זה ולא יוגש נגדו כתב אישום אלא על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי.

(ג)

כתב אישום כאמור יוגש לבית הדין הצבאי המיוחד, ועל אף האמור בסעיף 202, יורכב מותב בית הדין משלושה שופטים צבאיים-משפטאים.

(ד)

נחשד שופט צבאי-משפטאי בעבירה שאיננה עבירה צבאית, והיה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של השופט לצבא, יחולו על השופט הצבאי-המשפטאי הוראות סעיף 12 לחוק-יסוד: השפיטה, בשינויים המחוייבים.

שיפוט פלילי
[תיקון: תשנ"ח-2]

192ה1.

(א)

הוראות סעיף 192ה לא יחולו על סוגי עבירות אלה:

(1)

עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי);

(2)

עבירה שנקבעה כעבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן – חוק העבירות המינהליות).

(ב)

בעבירות המנויות בסעיף קטן (א), ניתן להגיש כתב אישום, ויחולו הוראות סעיף 192ה, אם נסיבות העבירה מחייבות בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרו טופס ברירת דיון לפי סעיף 176ג, הזמנה לפי סעיף 222 לחוק סדר הדין הפלילי או הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב)לאותו חוק, או בטרם שולם קנס מינהלי בנסיבות האמורות בסעיף 15 לחוק העבירות המינהליות.

(ג)

ביקש שופט צבאי-משפטאי להישפט על פי הוראות החיקוקים האמורים בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 192ה(ג) ו-(ד).

השעייה
[תיקון: תשמ"ו]

192ו.

(א)

שופט צבאי-משפטאי, שהוגשה עליו קובלנה לפי סעיף 192ד או שהועמד לדין פלילי לפי סעיף 192ה, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, לאחר שקיבל חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי, להשעותו לתקופה שימצא לנכון.

(ב)

בית הדין המשמעתי כאמור בסעיף 192ד רשאי, על פי בקשת השופט, לבטל את השעייתו.

תחולת הוראות לגבי שופט מכוחות המילואים
[תיקון: תשמ"ו]

192ז.

הוראות סעיפים 192ב עד 192ו יחולו לגבי שופט צבאי-משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, אולם לא תוגש נגדו קובלנה לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף 192ד(ג) אלא בשל מעשה שעשה במילוי תפקידו כשופט צבאי-משפטאי בשירות מילואים.

תקופת כהונתו של שופט מכוחות המילואים
[תיקון: תשמ"ו]

193.

כהונתו של שופט צבאי-משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא תיפסק באחד מאלה:

(1)

לפי בקשתו;

(2)

הוא חדל מהיות נמנה עם כוחות המילואים;

(3)

הוא הועבר מכהונתו על פי החלטת בית דין משמעתי כאמור בסעיף 192ד;

(4)

נפסקה כהונתו כשופט על פי חוק בתי המשפט או על פי חוק בית הדין לעבודה.

סימן ג' – בית דין צבאי מחוזי ובית דין צבאי מיוחד

מחוז שיפוטי

194.

הרמטכ"ל רשאי לקבוע מזמן לזמן שחלק מכוחות הצבא, מסוייג על פי חנייתו או השתייכותו או בדרך אחרת, יהיה מחוז שיפוטי לענין חוק זה.

ראש מחוז שיפוטי

195.

ראש מחוז שיפוטי יהיה קצין שנתמנה לכך על ידי הרמטכ"ל. לא נתמנה קצין כאמור – יהיה ראש המחוז השיפוטי קצין שנקבע בהתאם לפקודות הצבא.

סמכות בית דין צבאי מחוזי

196.

בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי מחוזי, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל שאינו קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה, הנאשם בעבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון עליה לפי חוק זה, ושאינה עבירה שדינה מוות.

בית דין צבאי מיוחד
[תיקון: תשכ"ד]

197.

(א)

יהיה בצבא בית דין צבאי מיוחד, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה על כל עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון עליה לפי חוק זה, וכן כל חייל אחר הנאשם בעבירה שדינה מוות.

(ב)

היו נאשמים, שהואשמו בכתב אישום אחד, בעלי דרגות שונות, חלקם בדרגת סגן-אלוף ומעלה וחלקם בדרגה נמוכה מדרגת סגן-אלוף, יובאו כל הנאשמים לפני בית דין צבאי מיוחד.

מינוי שופטים צבאיים

198.

הרמטכ"ל לגבי בית דין צבאי מיוחד, וראש המחוז השיפוטי לגבי בית דין צבאי מחוזי של מחוזו, ימנו כל אחד בהמלצת נשיאו של אותו בית דין, מספר מספיק של חיילים שישבו בדין כשופטים צבאיים באותו בית דין, אך לא ימנה שבידו, ללא הוראת פרקליט צבאי.

סדרי המינהל של בית דין צבאי מיוחד ומחוזי

199.

נשיאו של בית הדין הצבאי המיוחד ונשיאו של בית דין צבאי מחוזי, יקבעו כל אחד את סדרי המינהל של בית דינו.

מותב של בית הדין הצבאי המיוחד
[תיקון: תשמ"ו]

200.

מותב של בית הדין הצבאי המיוחד יורכב בידי נשיאו מבין השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומבין השופטים הצבאיים-המשפטאים שנתמנו לפיסעיף 186.

מותב של בית דין צבאי מחוזי
[תיקון: תשמ"ו]

200א.

(א)

מותב של בית דין צבאי מחוזי יורכב בידי נשיאו מבין השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומבין השופטים הצבאיים-המשפטאים שנתמנו לפי סעיף 186.

(ב)

ראה נשיא בית דין צבאי מחוזי שיש צורך בדבר, רשאי הוא – בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות – לכלול בין השופטים הצבאיים של מותב, שופטים צבאיים של בית דין צבאי מחוזי אחר.

מספר חברי בית הדין
[תיקון: תשכ"ד]

201.

בית דין צבאי מחוזי ובית דין צבאי מיוחד ידונו בשלושה או בחמישה; רוב חברי בית-הדין יהיו קצינים.

הכללת שופט צבאי ושופט צבאי-משפטאי
[תיקון: תשמ"ב]

202.

נשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד המרכיב מותב בית דין יכלול בו שופט צבאי אחד לפחות ושופט צבאי-משפטאי אחד לפחות.

מותב בעבירת העדר מן השירות שלא ברשות ובעבירות איבוד קשר עם היחידה
[תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ד-4]

203.

על אף הוראות סעיפים 201 ו-202, ידון בית דין צבאי מחוזי בעבירה לפי סעיף 94 ובעבירה לפי סעיף 94א, וכן בעבירה לפי סעיף 130 בשל העדר מן השירות שלא ברשות או בשל איבוד קשר עם היחידה, בשופט צבאי-משפטאי אחד, ובלבד שלא יטיל על עבירה כאמור עונש מאסר לריצוי בפועל העולה על תשעה חודשים, ואולם רשאי נשיא בית דין צבאי כאמור או סגנו, ביוזמתו או לבקשת הנאשם או תובע צבאי, לקבוע כי מותב בית הדין יורכב כאמור בסעיפים 201 ו-202.

[תיקון: תשס"ד]

204.

בוטל.

סימן ד' – בית דין צבאי ימי

סמכות בית דין צבאי ימי

205.

לבית דין צבאי ימי תהיה אותה סמכות שפיטה הנתונה לבית דין צבאי מחוזי.

אימתי מרכיבים בית דין צבאי ימי

206.

נמצא כלי שיט של הצבא מחוץ למימי חופין של ישראל, והואשם אחד מפקודיו של מפקד כלי השיט בעבירה שבית דין צבאי ימי מוסמך לדונו עליה, והמפקד משוכנע כי כלי השיט לא ישוב למימי חופין של ישראל לפני תום 21 יום, והוא סבור שדחיית המשפט עלולה לגרום נזק חמור למשמעת בכלי השיט, רשאי הוא להרכיב ולזמן בית דין צבאי ימי.

סמכותו של מפקד שייטת

207.

נמצא מספר כלי שיט של הצבא מחוץ למימי חופין של ישראל והם כפופים לפיקודו של מפקד אחד שנמצא באחד מכלי השיט, הסמכות להרכיב ולזמן בית דין צבאי ימי לגבי כל אחד מאותם כלי השיט תהיה בידי אותו מפקד בלבד.

מותב בית דין צבאי ימי

208.

בית דין צבאי ימי יהיה של שלושה חיילים, שלפחות אחד מהם קצין.

סימן ה' – בית דין שדה

בתי דין שדה

209.

בתי דין שדה יוקמו ויפעלו לפי חלק ו'.

[תיקון: תשל"ה]
סימן ה'1: בית דין-צבאי לתעבורה

סמכות בית דין צבאי לתעבורה
[תיקון: תשל"ה, תשמ"ז-2]

209א.

(א)

בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי לתעבורה והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל בעבירות תעבורה; ואלה עבירות תעבורה:

(1)

עבירה ששופט תעבורה שנתמנה לענין פקודת התעבורה מוסמך לדון בה, למעט פשע ולמעט עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 שנעברה תוך כדי שימוש ברכב;

(2)

עבירה לפי סעיף 133, בשל אי-קיום הוראה מהוראות הפקודות האמורות בו, או בשל התרשלות בקיומה, כשההוראה נוגעת לכלי רכב, להסדרי התחבורה הצבאית או לתעבורה;

(3)

עבירה לפי סעיף 79(א) בשל שימוש ברכב;

(ב)

הסמכות של בית דין צבאי לתעבורה אינה גורעת מסמכויות שפיטה אחרות בעבירות תעבורה לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.

דן יחידי
[תיקון: תשל"ה]

209ב.

(א)

בית דין צבאי לתעבורה ידון בשופט תעבורה אחד.

(ב)

מי שנתמנה להיות נשיא בית דין צבאי-משפטאי או שופט צבאי-משפטאי בבית הדין הצבאי המיוחד או בבתי הדין הצבאיים המחוזיים, יהיה מוסמך אף הוא לדון כשופט תעבורה.

הגבלת סמכות הענישה
[תיקון: תשל"ה]

209ג.

בית דין צבאי לתעבורה לא יטיל עונש מאסר לתקופה העולה על שנה, עונש של הורדה בדרגה כשדרגת הנאשם רב-סמל ומעלה, או עונש של גירוש מן הצבא.

סדרי המנהל
[תיקון: תשל"ה]

209ד.

נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע במחוזו את סדרי המינהל בבית הדין הצבאי לתעבורה.

סימן ו' – בית הדין הצבאי לערעורים

בית הדין הצבאי לערעורים

210.

בית הדין הצבאי לערעורים ישמע ערעורים מבתי הדין הצבאיים של ערכאה ראשונה.

סדרי המינהל של בית הדין הצבאי לערעורים

211.

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ממונה על סדרי המינהל של בית דין זה, והוא יקבע כללים לקביעת סדרי המינהל כאמור בסעיף 199.

שופטי בית הדין הצבאי לערעורים

212.

הרמטכ"ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ימנה קצינים לכהן כשופטים צבאיים של בית הדין הצבאי לערעורים, ומספרם לא יפחת מעשרים ואחד; אך לא ימנה לכך את עצמו.

הרכבת מותבי בית הדין הצבאי לערעורים

213.

מותב של בית הדין הצבאי לערעורים יורכב על ידי נשיאו מתוך השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומתוך השופטים הצבאיים-המשפטאים שנתמנו לפי סעיף 187(1).

מותב של שלושה
[תיקון: תשל"ה]

214.

בית הדין הצבאי לערעורים ידון בשלושה, חוץ מן המקרים המנויים בסעיפים 215 ו-215א.

מותב של חמישה
[תיקון: תשכ"ד]

215.

בכל אחד מהמקרים שלהלן ידון בית הדין הצבאי לערעורים בחמישה:

(1)

כשהערעור הוא על פסק דין המטיל עונש מוות;

(2)

כשנשיא בית הדין הצבאי לערעורים החליט על כך;

(3)

כשהפרקליט הצבאי הראשי סבור שיש צורך בהרכב כזה, מפני שכרוכה בערעור שאלה משפטית שיש בה משום חידוש או שהיא בעלת חשיבות כללית או מפני סיבה אחרת;

(4)

כשבית הדין בהרכב של שלושה החליט על כך, על פי בקשת המערער או על פי בקשת המשיב או ביזמת בית הדין.

הרכב בית הדין הצבאי לערעורים של שופט אחד
[תיקון: תשל"ה]

215א.

(א)

בערעור על פסק-דין של בית דין צבאי לתעבורה ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשופט משפטאי אחד, זולת במקרים המנויים בסעיף 215ב.

(ב)

בית הדין הצבאי לערעורים הדן כאמור בשופט משפטאי אחד בערעור מצד התביעה, לא יטיל עונש מאסר בפועל לתקופה העולה על ששה חדשים.

הרכב בית הדין הצבאי לערעורים של שלושה שופטים
[תיקון: תשל"ה]

215ב.

בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשלושה שופטים, שאחד מהם לפחות הוא משפטאי, בכל אחד מהמקרים האלה:

(1)

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים החליט על כך;

(2)

הפרקליט הצבאי הראשי הודיע לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים כי הוא סבור שיש צורך בכך;

(3)

הערעור הוא מצד הנאשם שביקש כך או מצד התביעה, והכל כשפסק הדין מטיל עונש מאסר בפועל העולה על ששה חדשים;

(4)

השופט הדן בערעור החליט על כך.

הכללת שופטים צבאיים-משפטאים

216.

כל אימת שבית הדין הוא של שלושה יהיו לפחות שנים מהם שופטים צבאיים-משפטאים; היה בית הדין של חמישה יהיו לפחות שלושה מהם שופטים צבאיים-משפטאים.

זימון מותב בית הדין הצבאי לערעורים

217.

מותב של בית הדין הצבאי לערעורים יזומן על ידי נשיאו בצו חתום על ידיו או מטעמו.

סימן ז' – הוראות שונות

דרגות השופטים בבתי הדין

218.

בבית דין צבאי לא ישב שופט שדרגתו למטה מדרגת הנאשם; היו נאשמים בעלי דרגות שונות, לא ישב שופט שדרגתו למטה מדרגת הנאשם בעל הדרגה הגבוהה ביותר.

אי תחולת סעיף 218

219.

הוראת סעיף 218 לא תחול כשהנאשם הוא אדם שחוק זה חל עליו על פי הסעיפים 7 ו-8.

הנשיא בהרכב המותב

220.

נשיאו של בית דין צבאי רשאי לכלול את עצמו במותביו.

אב בית הדין

221.

השופט בעל הדרגה הגבוהה ביותר במותב בית הדין יהיה אב בית הדין; היו שופטים אחדים שדרגתם שווה וגבוהה משל יתר חברי בית הדין, או שהיו כולם בעלי דרגה שווה – המרכיב את המותב יקבע מי מהם יהיה אב בית הדין; ולעולם, אם נכלל בהרכב המותב נשיא אותו בית דין יהיה הוא אב בית הדין.

מותבים אחדים של בית דין

222.

נשיאו של כל בית דין יכול להרכיב מותבים אחדים של בית דינו והם יכולים לשבת בעת ובעונה אחת.

אי כשרות לכהן כשופט צבאי

223.

לא יתמנה שופט צבאי חייל שנמצא חייב בדין בבית משפט, בבית דין צבאי או בכל בית דין אחר בעבירה שיש בה משום קלון, או חייל שמתנהלת נגדו חקירה על עבירה כזאת.

חוקיות בית דין צבאי למרות שינויים

224.

הורכב מותב של בית דין צבאי כדין, שום שינוי שחל לאחר הרכבתו במעמדו או בדרגתו של שופט או של הנאשם לא יפגע בחוקיות הרכבו.

עדכון אחרון ( ראשון, 26 יולי 2009 00:36 )
 
 

לקבלת ייעוץ ראשוני עם עורך דין צבאי פרטי - הזן פרטים עכשיו!

 

שם
תאור קצר
טלפון ליצירת קשר
עורך דין צבאי
תחקיר בתי כלא צבאיים
יש לנו 104 אורחים מחוברים
מחיקת רישום פלילי
Военный юрист
חוק השיפוט הצבאי
עורך דין צבאי
עורך דין צבאי  | עו"ד צבאי | פסק דין צבאי | בית דין צבאי | נפקדות | עריקות | זיוף גימלים
gurl shi mcth | gurl shi pkhkh | pxe shi mcth | ch, shi mcth | bpesu, | grheu, | zhu; dhnkho
                                     
הוראות שימוש באתר