Home חוק השיפוט הצבאי חוק השיפוט הצבאי - הליכים לפני המשפט

כתבות תוכן

עורך דין צבאי
חוק השיפוט הצבאי - הליכים לפני המשפט PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י חוק השיפוט הצבאי   
שבת, 25 יולי 2009 23:47

חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955


ס"ח תשט"ו, 171; תשי"ח, 122; תשכ"ג, 120; תשכ"ד, 148; תשכ"ט, 193; תש"ל, 18; תשל"ב, 40; תשל"ד, 1281; תשל"ה, 198; תשל"ז, 43; תשל"ח, 68161; תשל"ט, 1089; תשמ"א, 72; תשמ"ב, 2238; תשמ"ג, 44; תשמ"ו, 172; תשמ"ז, 84152; תשמ"ח, 66; תשנ"א, 116178; תשנ"ג, 5086; תשנ"ד, 266358; תשנ"ו, 109147172302351366; תשנ"ז, 125; תשנ"ח, 6278144199; תש"ס, 152; תשס"ב, 244417486514597; תשס"ג, 202; תשס"ד, 1016290290325329450482.



חלק ה' – הליכי שפיטה
פרק ראשון: הליכים לפני המשפט

תלונה
[תיקון: תשכ"ד, תשמ"ב-2]

225.

מפקד היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי אחד מפקודיו עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי או חייל אחר שנקבע לכך על פי פקודות הצבא, היודע או שיש לו יסוד להניח כי חייל אחר עבר עבירה כאמור, יערוך תלונה או יורה על עריכת תלונה בשל העבירה, יחתום עליה ויביאנה לפני קצין שיפוט, הכל כפי שנקבע בפקודות הצבא.

הודעת הסיבה למעצר
[תיקון: תשמ"ב-2]

226.

העוצר אדם לפי חוק זה יודיע לו בה בשעה את הסיבה למעצר.

סייג
[תיקון: תשמ"ב-2]

226א.

כל מקום בסימן זה המדבר בחייל שניתנו לו סמכויות מעצר, אין המונח "חייל" כולל אדם שחוק זה חל עליו על פי הסעיפים 67810 ו-11.

שוטר צבאי וסמכויותיו

227.

חייל שנתמנה לפי פקודות הצבא להיות שוטר צבאי (להלן – שוטר צבאי) רשאי, בהתחשב עם פקודות הצבא –

(1)

להשתמש לגבי כל חייל, ולגבי כל אדם אחר הנמצא במקום שבהחזקת הצבא או המפריע לפעולה של הצבא, בסמכויות הנתונות על פי הדין לשוטר לגבי כל אדם;

(2)

לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל כהגדרתו בסעיף 1 שאינו נותן ידיעות המספיקות לזהותו;

(3)

לעצור כל חייל כהגדרתו בסעיף 1 שיש לו עליו פקודת מעצר לפי כל דין, וכל אדם אחר שיש לו עליו פקודת מעצר שניתנה לפי חוק זה.

החלת סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
[תיקון: תשנ"ו-5, תשנ"ח-2]

227א.

מבלי לגרוע מהוראות סעיף 227, הוראות סעיפים 32 עד 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – חוק סמכויות אכיפה – מעצרים), יחולו על מעצר לפי סעיפים 231 ו-237א, הכל לפי הענין, ובשינויים המחוייבים הבאים;

(1)

הסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית;

(2)

הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן, לפחות;

(3)

הסמכויות הנתונות למפקח הכללי של המשטרה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי;

(4)

הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;

(5)

הסמכויות הנתונות לשופט או לנשיא בית המשפט המחוזי ולשופט בית המשפט העליון יהיו נתונות, לפי הענין, לשופט או לנשיא בית דין צבאי מחוזי או בית דין צבאי מיוחד ולשופט בית דין צבאי לערעורים; בפני בית דין צבאי יתייצב, מטעם צבא הגנה לישראל, תובע צבאי;

(6)

זכות הפגישה עם עורך דין תהיה רק עם סניגור כמשמעותו בסעיף 316.

חייל שנחקר
[תיקון: תשנ"ח-2]

227א1.

מבלי לגרוע מהוראות סעיף 227, יחולו הוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק סמכויות אכיפה – מעצרים, לגבי חייל שנחקר ושלפי הדין קיימת אפשרות קרובה לוודאי שייעצר, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים כאמור בסעיף 227א;

לענין סעיף זה, "לפי הדין" – לרבות לפי הלכה פסוקה.

מעצר על ידי גבוה בדרגה
[תיקון: תשכ"ד]

228.

(א)

חייל היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי חייל אחר הנמוך ממנו בדרגה עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי, רשאי לעצור אותו חייל ללא פקודת מעצר.

(ב)

מי שאינו מפקד יחידה שהחייל הנמוך בדרגה שייך אליה, לא יעצור את החייל אם ידוע לו שמצוי באותו מקום מפקד יחידה של החייל או שוטר צבאי.

מעצר על הפרעת סדר

229.

קצין רשאי לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל המשתתף במריבה, בקטטה או בהפרעת סדר, אף אם אותו חייל גבוה ממנו בדרגה.

שמירת הוראות אחרות
[תיקון: תשמ"ז-2]

230.

אין האמור בסעיפים 228 ו-229 בא לגרוע מהוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, או מהסמכויות הנתונות בידי שוטר צבאי על פי סעיף 227.

מעצר על ידי שוטר צבאי ללא פקודת מעצר
[תיקון: תש"ס]

231.

חייל שנעצר על ידי שוטר צבאי והוא מוחזק במעצר, יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו; לא ניתנה פקודת מעצר עד תום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

מסירת אדם שאינו חייל לרשות אזרחית
[תיקון: תש"ס]

232.

שוטר צבאי העוצר לפי חוק זה אדם שאינו חייל, חייב למסור אותו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משתים עשרה שעות לאחר המעצר, לידי רשות אזרחית.

מעצר על ידי חייל אחר ללא פקודת מעצר
[תיקון: תש"ס]

233.

מי שנעצר כאמור בסעיפים 228 ו-229 יושם במקום מעצר צבאי, ואם הוא מוחזק במעצר יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי; לא ניתנה פקודת מעצר תוך עשרים וארבע שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

פקודת מעצר של קצין שיפוט
[תיקון: תשנ"ג, תש"ס]

234.

(א)

קצין שיפוט רשאי לתת פקודת מעצר, על חייל הנמוך ממנו בדרגה שנחשד או שנאשם בעבירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; היתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מארבעים ושמונה שעות, רשאי קצין השיפוט להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על ארבעים ושמונה שעות.

(א1)

קצין שיפוט שדרגתו סגן אלוף לפחות, רשאי להורות, מטעמים הקשורים בפעילות מבצעית או בפעילות כלי שיט, על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך תקופות המעצר לפי סעיף קטן זה וסעיף קטן (א) לא יעלה על תשעים ושש שעות; הורה קצין שיפוט כאמור להאריך את המעצר, ירשום את נימוקיו להארכת המעצר.

(ב)

פקודת המעצר תיערך בכתב ותיחתם בידי קצין השיפוט, והיא תבוצע בידי שוטר או שוטר צבאי או בידי חייל אחר אשר קצין השיפוט הורהו על כך; לענין ביצועה, דין חייל אחר כאמור המבצע פקודת מעצר, כדין שוטר צבאי.

ביצוע פקודת מעצר
[תיקון: תשל"ח]

234א.

פקודת מעצר שנתן קצין שיפוט בכיר, רשאי שוטר או שוטר צבאי המבצע אותה כשהיא בידיו –

(1)

להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;

(2)

להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הפקודה.

אישור פקודת מעצר
[תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו-6, תש"ס]

235.

(א)

קצין שיפוט שדרגתו למטה מסגן אלוף שנתן פקודת מעצר כאמור בסעיף 234(א) יגישנה מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לאישורו של קצין שיפוט אחר שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף.

(ב)

קצין שיפוט, שדרגתו סגן אלוף לפחות, שנתן פקודת מעצר לפי סעיף 234(א) או שאישר פקודת מעצר שניתנה לפי הסעיף האמור, וקצין שיפוט שהורה על הארכת מעצר, לפי סעיף 234(א1), יודיע על כך מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לפרקליט צבאי.

[תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו-6, תש"ס]

236.

בוטל.

[תיקון: תשמ"ב-2, תשנ"ג]

237.

בוטל.

פקודת מעצר של שוטר צבאי
[תיקון: תשמ"ב-2, תשנ"ג, תשנ"ו-6, תש"ס]

237א.

(א)

על אף הוראות סעיף 234(א), רשאי קצין שיפוט שהוא שוטר צבאי לתת פקודת מעצר על כל חייל, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; קצין שיפוט כאמור, שנתן פקודת מעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על 48 שעות;

(ב)

נעצר חייל על פי פקודת מעצר שניתנה על ידי קצין שיפוט כאמור בסעיף קטן (א) שדרגתו למטה מסרן או שאינו מפקד בסיס משטרה צבאית יובא מעצרו לאישור קצין משטרה צבאית שהוא מפקד בסיס משטרה צבאית, או קצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות שנעצר;

(ג)

קצין משטרה צבאית, שאליו מובא מעצרו של חייל לאישור, כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי לאשר את תקופת המעצר שנקבעה בפקודת המעצר, לקצרה או להורות על שחרורו של החייל ממעצר.

(ד)

לא נתמלאו הוראות סעיף קטן (ב), ישוחרר החייל ממעצרו.

(ד1)

על אף הוראות סעיף זה וסעיף 237ג, אם .מצא קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה ביותר, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של החשוד, ולא ניתן לדחותה עד לאחר הבאת העצור בפני שופט, או שיש צורך בפעולה דחופה ביותר הנדרשת בקשר לחקירה בעבירה כאמור בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, רשאי הוא להורות על הארכת המעצר לצורך ביצוע אותה פעולה לתקופה שלא תעלה על שבעים ושתיים שעות מתחילת המעצר.

(ד2)

לא יורה קצין משטרה צבאית על הארכת מעצר כאמור בסעיף קטן (ד1), אלא בעבירה מסוג פשע, ולאחר שיקבל מראש את אישורו של פרקליט צבאי להארכת המעצר; קצין משטרה צבאית שהאריך מעצר כאמור ירשום את הנימוקים לכך.

(ה)

הוראות סעיף זה לא יחולו על פקודת מעצר שנתן שוטר צבאי בתוקף סמכותו כקצין שיפוט ביחידתו על חייל הנתון לפיקודו, אלא אם העבירה שבגינה נעצר החייל נבדקת בידי קצין בודק כאמור בסעיף 252(א)(3).

שמיעת טענות העצור
[תיקון: תש"ס]

237א1.

(א)

(1)

נעצר חייל על פי פקודת מעצר לפי סעיף 237א, תינתן לו הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שיוזהר באזהרה הקבועהבסעיף 267; הדברים שנאמרו לענין המעצר יובאו בפני מי שמוסמך לאשר מעצר לפי סעיף 237א(ב) (להלן בסעיף זה – הקצין המוסמך), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת שנעצר.

(2)

דרך הבאת הדברים שנאמרו לענין המעצר, בפני הקצין המוסמך, יכול שתיעשה בכתב או בעל פה, והכל כפי שיקבע הקצין המוסמך.

(ב)

(1)

נעצר חייל שלא על פי פקודת מעצר או שהוא נמצא בבסיס משטרה צבאית ויש כוונה לעצרו, לא ייתן קצין שיפוט פקודת מעצר לגביו לפי סעיף 237א אלא לאחר שניתנה לחייל הזדמנות להשמיע את דברו בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), ולענין זה יהיו לקצין השיפוט סמכויותיו של הקצין המוסמך כמשמעותו באותו סעיף קטן.

(2)

ניתנה פקודת מעצר בנסיבות כאמור בפסקה (1) ונדרש אישור לפקודת המעצר לפי הוראות סעיף 237א(ב), יובאו הדברים שנאמרו לענין מעצרו של החייל גם בפני הקצין המאשר; הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לענין פסקה זו.

(ג)

דברים שנאמרו לענין מעצר של חייל לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יירשמו.

(ד)

הוראות סעיף זה לא יחולו על החלטת קצין שיפוט להאריך מעצרו של חייל ועל אישור פרקליט צבאי שניתן להארכת מעצר.

פנייה לבית דין צבאי להארכת מעצר
[תיקון: תשמ"ב-2, תשנ"ג, תשנ"ו-6]

237ב.

סבר פרקליט צבאי כי יש צורך להאריך את המעצר מעבר לתקופות הקבועות בסעיפים 234 ו-237א, רשאי הוא להורות לתובע צבאי או לשוטר צבאי, שימונה לענין זה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא, לפנות לבית דין צבאי מחוזי, בבקשה להארכת מעצר; קצין משטרה צבאית, שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, רשאי להורות כאמור לשוטר צבאי, שימונה לענין זה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.

הבאת העצור בפני שופט בשבתות וחגים
[תיקון: תש"ס]

237ג.

(א)

מי שנעצר על פי פקודת מעצר לפי סעיף 237א יחולו עליו ההוראות האלה:

(1)

חל מועד הפניה להארכת מעצר, כאמור בסעיף 237ב, בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט, כאמור בסעיף 240, לפני כניסת השבת או החג;

(2)

(א)

בוצע המעצר פחות מעשרים וארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.

(ב)

עלה משך החג או צירוף החג והשבת על ארבעים ושמונה שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג; בוצע המעצר פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או החג ואישר קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, או בוצע המעצר במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.

(ג)

עלה משך צירוף החג והשבת על שבעים ושתיים שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת החג; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת החג, או בוצע המעצר במהלך החג או השבת, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת ולא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.

(ב)

בסעיף זה, "חג" – מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

עיון חוזר וערר על פקודת מעצר ועל אישורה
[תיקון: תשמ"ב-2, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ו-6, תש"ס]

238.

(א)

מי שנעצר על פי פקודת מעצר, ומעצרו לא הובא לאישור פרקליט צבאי, כאמור בסעיף 237א(ד2), רשאי להגיש לפרקליט צבאי ערר על המעצר, כפי שנקבע בפקודות הצבא.

(ב)

הובא דבר מעצרו של חייל לאישור פרקליט צבאי, כאמור בסעיף 237א(ד2), או הוגש ערר על המעצר ולא הורה הפרקליט הצבאי על שחרורו של החייל, רשאי החייל העצור להגיש לפרקליט צבאי בקשה לעיון חוזר.

(ג)

סבר הפרקליט הצבאי שאין לקבל את הערר או את הבקשה לעיון חוזר, יעביר את הענין להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו.

ביטול פקודת מעצר
[תיקון: תשמ"ב-2, תשנ"ג, תשנ"ד, תש"ס]

239.

פרקליט צבאי רשאי לבטל כל פקודת מעצר של קצין שיפוט, בין לפי ערר ובין ביזמת עצמו, ולצוות על שחרורו של העציר, אולם אם ניתן אישור מראש להארכת פקודת מעצר כאמור בסעיף 237א(ד2) על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, תהא סמכות זו נתונה לפרקליט הצבאי הראשי בלבד.

הארכת מעצר בידי בית דין צבאי מחוזי
[תיקון: תשמ"ב-2, תשנ"ו-6]

240.

(א)

הוגשה לבית דין צבאי מחוזי בקשה להארכת מעצר בהתאם לסעיף 237ב, ידון בה שופט צבאי-משפטאי אחד, והוא רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת המעצר הכוללת לא תעלה על שלושים ימים.

(ב)

הדיון בבקשה ייערך בנוכחות העצור, ואם יש לו סניגור – גם בנוכחות סניגורו; אולם אם שוכנע השופט, על סמך חוות דעת של רופא פסיכיאטרי, שאי אפשר לקיים את הדיון בנוכחות העצור א שנוכחותו תזיק לבריאות נפשו, רשאי הוא לדון בבקשה לא בנוכחות העצור, ובלבד שיהא סניגורו נוכח, ואם אין לו סניגור – יורה השופט למנות לו סניגור צבאי.

(ג)

החליט השופט לא להאריך את המעצר, והתובע הצבאי או השוטר הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ד), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של העצור לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.

(ד)

העצור והתובע הצבאי או השוטר הצבאי רשאים לערער על החלטה לפי סעיף קטן (א) לפני בית הדין הצבאי לערעורים שידון בערעור בשופט צבאי-משפטאי אחד.

הארכה נוספת של תקופת המעצר בידי שופט צבאי-משפטאי
[תיקון: תשמ"ב-2]

241.

(א)

הוחזק חייל במעצר לפי סעיף 240, רשאי שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי להתיר ולחזור ולהתיר את ההחזקה במעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על חמישה עשר ימים ובלבד שהבקשה למעצר הנוסף הוגשה על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי.

(ב)

על בקשה למעצר נוסף לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 240, בשינויים המחוייבים.

דיון בערעור על מעצר, בשלושה שופטים צבאיים-משפטאים
[תיקון: תשנ"ח-2]

241א.

על אף הוראות סעיפים 240(ד)241 ו-243(ג), רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי ערעור על מעצר יידון לפני מותב של שלושה שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, אם סבר כי הדבר נחוץ מפני חשיבותו או קשיותו של הענין, או מפאת חידושה של הלכה שנפסקה בענין.

פקודת מעצר של שופט-חוקר

242.

שופט-חוקר רשאי, בכל עת לאחר התחלת החקירה המוקדמת, ליתן פקודת מעצר על נאשם הנתון לחקירה ותקפה עד סיום החקירה, אולם אם בסיום החקירה החליט השופט החוקר להמליץ על העמדת העציר לדין תעמוד פקודת המעצר בתקפה עד תחילת הדיון, או עד ביטול הקובלנה לפי סעיף 299.

סמכות בית דין ליתן פקודת מעצר או לבטלה
[תיקון: תשמ"ב, תשנ"ג, תשס"ד-4]

243.

(א)

הוגש כתב אישום לבית דין צבאי, תהיה הסמכות ליתן ולבטל כל פקודת מעצר של הנאשם –

(1)

בבית דין צבאי לתעבורה –

(א)

לשופט תעבורה או למי שמוסמך לדון כשופט תעבורה כאמור בסעיף 209ב(ב), ובלבד שלא יתן פקודת מעצר לתקופה העולה על שלושים ימים;

(ב)

לתקופה העולה על שלושים ימים – לנשיא בית הדין הצבאי המחוזי;

(2)

בערכאה ראשונה אחרת – לנשיא בית הדין הצבאי ולשופט צבאי – משפטאי של בית הדין;

(3)

בערכאה שניה – לשופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים.

(ב)

תקפה של פקודת מעצר לפי פסקאות (1)(ב), (2) או (3) של סעיף קטן (א) – עד לסיום המשפט בערכאה שבה ניתנה, אם לא בוטלה לפני כן ואין בה הוראה אחרת.

(ב1)

החליט השופט שלא ליתן פקודת מעצר לפי סעיף קטן (א), והתובע הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ג), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של הנאשם או על מעצרו לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.

(ג)

על החלטה בענין פקודת מעצר בערכאה ראשונה, לרבות בבית דין צבאי לתעבורה, רשאים הנאשם או התובע לערער לבית הדין הצבאי לערעורים, אשר ידון בערעור בשופט צבאי-משפטאי אחד.

(ד)

החלטה, בענין פקודת מעצר שנתן שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים שלא בערעור כאמור בסעיף קטן (ג), ניתנת לעיון שנית, לפי בקשת הנאשם או תובע צבאי, לפני מותב של שלושה של בית הדין הצבאי לערעורים.

שחרור בערבות
[תיקון: תשכ"ד, תשמ"ז-2, תשנ"ז, תשס"ד-4]

243א.

(א)

מי שהוסמך להאריך מעצר בהתאם לסעיף 240 או ליתן פקודת מעצר לפי סעיף 243 על מי שחוק זה חל עליו לפי סעיפים 678(2),8(3) או 11 רשאי לצוות על שחרור בערבות.

(ב)

על שחרור בערבות לפי סעיף זה יחולו סעיפים 41 ו-44 עד 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, אולם הסמכויות המסורות לפי הסעיפים האמורים לבית המשפט שלערעור ולבית המשפט העליון יהיו, לענין סעיף זה, בידי שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי, של בית דין צבאי מיוחד ושל בית הדין הצבאי לערעורים.

תחולת הוראות נוספות לענין מעצר ושחרור
[תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז-2, תשנ"ז-5]

243ב.

(א)

הוראות סעיפים 59 עד 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 יחולו לגבי חייל המוחזק במעצר לפי סימן זה, אולם במקום "שופט של בית המשפט העליון" כאמור בסעיף 54 לאותו חוק יבוא "שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים".

(ב)

הוראות סעיף 240(ב) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על דיון במתן פקודות מעצר לפי סעיפים 242 או 243, אולם בית דין צבאי הדן במתן פקודת מעצר לפי סעיף 243 על מי שהואשם בעבירה לפי סעיפים 9294 או 121, רשאי לקיים את הדיון לא בנוכחות העצור.

סייג לתחולת חוק וסדר הדין הפלילי
[תיקון: תשנ"ו]

243ג.

על אף האמור בסעיף 1(ג) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, יחול החוק האמור על הליכי מעצר לפי חוק זה, רק מקום שחוק זה הפנה אליו.

מעצר פתוח

244.

מי שמוסמך ליתן פקודת מעצר או לאשרה, רשאי, חלף זאת, לצוות על החזקת העציר במעצר-פתוח.

סמכות להוציא צו חיפוש
[תיקון: תשמ"ז-2]

245.

(א)

לבית דין צבאי, לשופט-חוקר ולקצין שיפוט בכיר יהיו לגבי מקום צבאי הסמכויות הנתונות לשופט שלום לפי סעיפים 23 ו-24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, אלא שפקודת חיפוש לפי סעיף זה תהיה ערוכה אל שוטרים צבאיים.

(ב)

לקצין שיפוט זוטר יהיו הסמכויות האמורות בסעיף קטן (א) לגבי מקום שבפיקודו.

(ג)

לענין סעיף זה "מקום צבאי" – לרבות

(1)

מתקן או מפעל של המדינה ששר הבטחון קבעו, בכל דרך פרסום שמצא למתאים, כמקום צבאי לענין סעיף זה;

(2)

דירתו של חייל כהגדרתו בסעיף 1 – אם הדירה היא במקום שבהחזקת הצבא, או שהיא בהחזקתו של חייל, או של החייל ובת-זוגו.

(ד)

הסמכות לפי סעיף זה באה להוסיף על סמכותו של מפקד, באשר הוא מפקד, לחפש אצל חייל מפקודיו או במקום שבפיקודו על מנת להבטיח קיום פקודה חוקית.

סמכות לערוך חיפוש בגוף החייל
[תיקון: תשנ"ו-2]

245א.

(א)

אין עורכים חיפוש בגופו של חייל, אלא לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996.

(ב)

לענין חיפוש בגופו של חייל יהיו הסמכויות שהוענקו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996, נתונות לגורמים כאמור להלן:

(1)

לבית דין צבאי מחוזי ולבית דין צבאי מיוחד יהיו הסמכויות שהוענקו לבית משפט, לפי הענין;

(2)

בחיפוש פנימי יהיו לקצין משטרה צבאית שדרגתו סרן לפחות והנושא תקן רב סרן, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה;

(3)

בחיפוש חיצוני יהיו לקצין משטרה צבאית שהינו מפקד בסיס משטרה צבאית או לקצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה; לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, את סמכותו לפי סעיף זה, אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב סרן לפחות;

(4)

לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר.

(ג)

אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מן האמור לענין סעיפים 250א ו-250ב.

הכשרה לעריכת חיפוש בגוף חייל
[תיקון: תשנ"ו-2]

245ב.

קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, לא יפעיל סמכותו לפי סעיפים 245א(ב)(3) ו-248א, אלא אם הוסמך לכך על ידי קצין משטרה צבאית ראשי, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, בהתאם לפקודות הצבא.

שוטר צבאי רשאי לבצע פקודת חיפוש של שופט שלום

246.

שופט שלום הנותן פקודת חיפוש רשאי לערכה על שמו של שוטר צבאי או של שוטרים צבאיים, אם הוא סבור שהפקודה נחוצה לצורך הליך כל שהוא לפי חוק זה.

חיפוש על ידי שוטר צבאי ללא פקודה
[תיקון: תשמ"ז-2]

247.

סמכות של שוטר לפי סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, תהיה נתונה גם לשוטר צבאי לגבי אדם המתחמק ממאסר או ממשמורת חוקית לפי חוק זה, וכן לגבי מעשה שאפשר להביא עליו לדין לפני בית דין צבאי, וזה נוסף לאמור בסעיף 227.

חיפוש אצל עציר
[תיקון: תשמ"ז-2]

248.

שוטר צבאי שעצר אדם או קיבל למשמרתו אדם שנעצר רשאי לערוך חיפוש אצל העציר בהתאם לאמור לפי סעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפושים) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

סמכות חיפוש בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר, ובחדר משמר צבאי
[תיקון: תשנ"ו-2]

248א.

(א)

לשוטר צבאי, לקצין משטרה צבאית בדרגת רב סרן לפחות ובהעדר קצין כאמור – לקצין משטרה צבאית בדרגת סגן לפחות, המשרתים בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר או בחדר משמר צבאי שנקבעו בהתאם לחוק זה, יהיו הסמכויות הנתונות לסוהר ולקצין שירות בתי הסוהר, לפי הענין, לפי סימן ז'1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן בסעיף זה – פקודת בתי הסוהר), למעט הסמכויות המיוחדות הנתונות לסוהר הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים, ולסוהר הנמנה עם יחידת האבטחה והמבצעים של שירות בתי הסוהר, בשינויים הבאים:

(1)

הסמכויות הנתונות בפקודת בתי הסוהר לגבי "אסיר" תהיינה נתונות לגבי "כלוא", כהגדרתו בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-19879;

(2)

במקום "עבירת בית סוהר" לפי סעיף 95ח(ב) לפקודת בתי הסוהר יבוא "עבירת משמעת" לפי תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987.

(ב)

לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב-סרן, את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב-סרן לפחות.

אין חיפוש אלא בעדים

249.

לא ייערך חיפוש לפי חוק זה אלא בפני שני עדים מלבד המחפש, פרט למקרים דחופים ביותר.

תחולת הוראות נוספות
[תיקון: תשמ"ז-2]

250.

סעיפים 1927294546 ו-47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפושים) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, יחולו על חיפוש לפי חוק זה.

בדיקות לשם גילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים
[תיקון: תשמ"ג, תשנ"ו-2]

250א.

(א)

סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית כי בדיקות לפי סעיף זה דרושות כדי לגלות החזקה או שימוש על ידי חייל בסם מסוכן כמשמעותו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, רשאי הוא לצוות על כל חייל – בין בנקיבת שמו ובין בדרך אחרת – להיבדק בדיקות אלה.

(ב)

שר הבטחון, באישור שר הבריאות, יקבע את אופן עריכת הבדיקות ואת התעודות שיינתנו, על תוצאותיהן.

בדיקות לשם מניעה וגילוי של החזקת סמים מסוכנים או שימוש בהם
[תיקון: תשנ"ו-2]

250ב.

(א)

קצין משטרה צבאית. שהינו קצין שיפוט בכיר, רשאי להורות על ביצוע בדיקות לשם גילוי של החזקת סמים מסוכנים או גילוי של שימוש בסם מסוכן, בצבא ההגנה לישראל, אף בהעדר חשד שנעברה עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

(ב)

בדיקות לפי סעיף קטן (א) לא ייערכו אלא בהסכמתו, בכתב, של החייל שנתבקש לעבור את הבדיקות.

סוגי בדיקות
[תיקון: תשנ"ו-2]

250ג.

הבדיקות למניעה או לגילוי של החזקת סמים מסוכנים או שימוש בהם, לצורך סעיפים 250א ו-250ב הן:

(1)

בדיקת שתן;

(2)

בדיקת נוזל שטיפת ידיים.

סימן ב' – ערעור על פסק דין או על החלטה בענין מעצר של בתי משפט צבאיים

בדיקה או חקירה לפני העמדה לדין
[תיקון: תשל"ה]

251.

אין להעמיד אדם לדין בפני בית דין צבאי למעט בית דין צבאי לתעבורה – אלא לאחר בדיקת העבירה על ידי קצין בודק או לאחר חקירתה על ידי שופט חוקר, הכל לפי העבירה; והוא, כשאין בחוק זה הוראה אחרת.

מי מוסמך לשמש קצין בודק

252.

(א)

אלה רשאים לשמש קצין בודק:

(1)

קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה על עבירה;

(2)

קצין שנתמנה בכתב על ידי קצין שיפוט בכיר כאמור לערוך בדיקה באותה עבירה;

(3)

שוטר צבאי שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו בכתב, דרך כלל או למקרה מסויים, לערוך בדיקה.

(ב)

פגם בכתב המינוי או בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול עדות שנגבתה בבדיקה שנערכה על פיהם, או כדי לגרוע מסמכויותיו של מי שנתמנה או שהוסמך בהם לפי חוק זה.

הודעה על העברת תלונה לשפיטה

253.

הועברה תלונה לשפיטה לפני בית דין צבאי על פי סעיפים 142143 או 150, תימסר הודעה על כך לפרקליט צבאי בהתאם לפקודות הצבא.

עריכת בדיקה על ידי קצין

254.

(א)

קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה, ולא הורה פרקליט צבאי שהתלונה תועבר אליו, יבדוק בעצמו את העבירה שבתלונה או יעבירנה לקצין בודק אחר.

(ב)

היתה התלונה נתונה לדיון משמעתי, לא יפעל הקצין כאמור, אלא אם החליט להעבירנה לשפיטה לפני בית דין צבאי, או אם ביקש הנאשם שדינו יועבר לפני בית דין צבאי, הכל לפי האמור בחלק ג'.

בדיקה וחקירה מוקדמת גם כשאין חשוד

255.

מותר לבדוק עבירה ולערוך חקירה מוקדמת גם אם עדיין לא נמצא אדם חשוד בביצועה.

סמכויות קצין בודק

256.

(א)

קצין בודק רשאי לגבות עדות מכל אדם שעדותו עשויה, לפי דעתו, לסייע לבירור העובדות והנסיבות של המעשה המהווה את העבירה הנבדקת, והוא רשאי לחקור את העד ולרשום את דבריו.

(ב)

קצין בודק רשאי, לשם גילוי האמת, ליטול לידיו או לצלם, כפי שימצא למתאים, ראיות חפציות או כל חומר או חפץ אחר, וכן לקחת מכל עד את טביעת אצבעותיו או לצלמו. אולם רשאי אדם לסרב לדרישת קצין בודק לפי סעיף זה אם יש בדבר כדי להפלילו, או לספק חומר אישום נגד עצמו.

חובה להעיד ולומר אמת

257.

עד הנחקר על ידי קצין בודק חייב לומר דברי אמת, וחייב הוא להשיב על כל שאלה שנשאל בתהליך הבדיקה, ובלבד שאין בתשובה כדי להפלילו.

רישום עדויות

258.

הקצין הבודק יערוך פרוטוקול על כל פעולה שעשה לצורך הבדיקה, והוראות סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), יחולו על כל אמרה שנרשמה בה, כאילו היה כתוב באותו סעיף "הקצין הבודק" במקום המלים "פקיד המשטרה".

אמרת נאשם

259.

לענין סעיף 258 דין אמרת הנאשם כדין עדות.

עדות שלא בפני הקצין הבודק
[תיקון: תשמ"ז-2]

260.

(א)

קצין בודק שאינו יכול מכל סיבה שהיא לגבות עדותו של אדם רשאי להסמיך בכתב קצין אחר לגבות עדות זו; פגם בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול את העדות שנגבתה כאמור.

(ב)

דין הקצין שהוסמך כדין קצין בודק לענין אותה עדות, ודין העדות לפניו כדין עדות לפני קצין בודק.

חשוד שנעצר
[תיקון: תשמ"ז-2]

261.

חשוד שנעצר, חייב הקצין הבודק להודיע לו מה החשד נגדו ורשאי הוא לצלמו ולקחת טביעות אצבעותיו ככל שיידרש לצרכי החקירה.

[תיקון: תשמ"ז-2]

262.

בוטל.

[תיקון: תשמ"ז-2]

263.

בוטל.

[תיקון: תשמ"ז-2]

264.

בוטל.

[תיקון: תשמ"ז-2]

265.

בוטל.

הזהרת נאשם
[תיקון: תשמ"ז-2]

266.

לא יגבה קצין בודק עדותו של אדם שהוא סבור, כי יש מקום להאשים אותו בעבירה, ולא יקבל ממנו אמרה אלא לאחר שהזהירו, בשפה שהחשוד שומע ובמלים פשוטות, ולאחר שראה שהאזהרה הובנה על ידיו.

תוכן האזהרה
[תיקון: תשמ"ז-2, תש"ס]

267.

(א)

וזאת האזהרה:

"אתה חשוד בביצוע עבירה פלונית, האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה?
אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך".

(ב)

היתה האזהרה לענין סעיף 237א1, תיווסף לאזהרה האמורה בסעיף קטן (א) –

"אתה רשאי להשמיע דברים לענין מעצרך".

הזהרת נאשם המביע רצונו למסור אמרה
[תיקון: תשמ"ז-2]

268.

חשוד המביע רצונו למסור אמרה, יזהירו הקצין הבודק תחילה; נמסרה האמרה בטרם היה סיפק בידי הקצין הבודק להזהירו, או בטרם הגיע הקצין הבודק למסקנה כי יש מקום להאשימו בעבירה, ותוך כדי מסירת האמרה הגיע למסקנה זו, יזהירנו בהזדמנות הראשונה.

אין לחקור מי שמוסר אמרה
[תיקון: תשמ"ז-2]

269.

חשוד המוסר אמרה, לא ייחקר על ידי קצין בודק, ולא יישאל אלא שאלות הדרושות להבהיר את אמרתו.

אמרת נאשם, כשיש נאשמים אחדים
[תיקון: תשמ"ז-2]

270.

היו חשודים אחדים בעבירה אחת ומסר אחד מהם אמרה, מותר להביאה לידיעת החשודים האחרים ובלבד שלא יידרשו להשיב או להגיב; רצה אחד מהם להשיב או להגיב, יזהירו הקצין הבודק תחילה.

אמרה הנמסרת בכתב
[תיקון: תשמ"ז-2]

271.

חשוד המביע רצונו למסור אמרה, ויש בידו להעלותה על הכתב בעצמו, יכתוב אותה בעצמו – לאחר שהוזהר כאמור – ובשפה שיבחר לו.

אמרה הנמסרת בעל פה
[תיקון: תשמ"ז-2]

272.

חשוד המוסר אמרה בעל פה, ירשום בפניו הקצין הבודק בנוכחותו את דבר האזהרה שהזהירו ואת אמרתו כלשונה, בשפה שנמסרה, יקרא את הדברים לפניו, יתן לו הזדמנות לתקנם ויחתימו עליהם; סירב מוסר האמרה לחתום, ירשום הקצין הבודק את דבר הסירוב; נמסרה האמרה בשפה שאין הקצין הבודק שומעה, תירשם כלשונה בידי מי שהקצין הבודק ימנה לשם כך.

אי כפיפות קצין בודק לדיני ראיות

273.

קצין בודק אינו כפוף בבדיקתו לדיני הראיות הנהוגים בבתי הדין הצבאיים והרשות בידו לקבל ראיות לפי שיקול דעתו.

פרטי בדיקה אחרים

274.

פרטי הבדיקה שלא נקבעו בחוק זה ייקבעו בתקנות.

חומר בדיקה שלא נגבה על ידי הקצין הבודק

275.

חומר חקירה או בדיקה שנתקבל על ידי אדם המוסמך לערכם לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, רשאי קצין בודק להשתמש בו כחומר לבדיקתו, ודין אותו חומר כאילו נתקבל על ידיו במישרין.

סיום הבדיקה

276.

קצין בודק שנתמנה על פי סעיף 252(א)(2) יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לידי קצין השיפוט הבכיר אשר מינה אותו; ושוטר צבאי שנתמנה על פי סעיף 252(א)(3) שערך בדיקה, יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לקצין שיפוט בכיר, בהתאם לפקודות הצבא.

העברת חומר בדיקה לפרקליט צבאי

277.

חומר הבדיקה שסיים קצין שיפוט בכיר בעצמו או שקיבל אותו כאמור בסעיף 276 – יעבירנו עם התלונה לפרקליט צבאי.

העברת תלונה לפרקליט צבאי

278.

פרקליט צבאי רשאי להורות כי תלונה תועבר אליו ללא עריכת בדיקה או תוך כדי בדיקתה.

ענין שבסמכות בית דין צבאי מיוחד

279.

הגיעה לפרקליט צבאי, בהתאם לסעיף 278 או בדרך אחרת, תלונה שהיא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד, או שקיבל תלונה בצירוף חומר בדיקה, כאמור בסעיף 277, וחומר הבדיקה מראה שהענין הוא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד – יעבירנה לפרקליט הצבאי הראשי.

תלונה אחרת שקיבל פרקליט צבאי
[תיקון: תשל"ח, תשס"ד-7]

280.

קיבל פרקליט צבאי תלונה בהתאם לסעיף 278, או בדרך אחרת, וסעיף 279 אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:

(1)

להורות על עריכת בדיקה או על סיומה, על ידי אותו קצין בודק או על ידי קצין בודק אחר, לפי הענין;

(2)

לבטל את התלונה;

(3)

להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;

(4)

להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך התלונה גם ללא עריכת בדיקה בה.

תלונה אחרת בצירוף חומר בדיקה שקיבל פרקליט צבאי
[תיקון: תשל"ח, תשס"ד-7]

281.

קיבל פרקליט צבאי תלונה בצירוף חומר בדיקה כאמור בסעיף 277, הרי אם סעיף 279אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:

(1)

להחזיר את חומר הבדיקה לקצין שיפוט בכיר לשם השלמתו או לדאוג בכל דרך אחרת להשלמת חומר הבדיקה, אם לדעתו הוא טעון השלמה;

(2)

לבטל את התלונה, אם לדעתו אין חומר הבדיקה מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב אישום;

(3)

להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;

(4)

להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר הבדיקה.

תלונה שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי
[תיקון: תשכ"ד]

282.

הגיעה לפרקליט הצבאי הראשי תלונה כאמור בסעיף 278279 או בדרך אחרת, יכול הוא לעשות אחד הדברים האמורים בסעיף 280 או 281או להורות על עריכת חקירה מוקדמת אף אם כבר נערכה בה בדיקה; אולם אם היתה זו תלונה על עבירה שדינה מוות ולא החליט לבטלה יורה על עריכת חקירה מוקדמת.

הגשת כתב-אישום ללא תלונה
[תיקון: תשכ"ד]

282א.

(א)

הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר בדיקה אף אם לא צורפה לחומר הבדיקה תלונה נגד הנאשם או אם כלל לא צורפה תלונה לחומר הבדיקה.

(ב)

הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על יסוד חומר בדיקה אף אם התלונה שצורפה לחומר הבדיקה מתייחסת לאשמה שונה מהאשמה שיש לה, לדעתו, בסיס בחומר הבדיקה.

(ג)

לענין סעיף זה וסעיף 300 – חומר בדיקה – לרבות חומר חקירה שנתקבל על-ידי אדם המוסמך לערכה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.

סמכויות תובע צבאי בעבירות תעבורה
[תיקון: תשנ"ד, תשס"ד-7]

282ב.

(א)

תובע צבאי שקיבל לידיו חומר ראיות שמעלה חשד לביצוע עבירת תעבורה כמשמעותה בסעיף 209א, רשאי, ללא הוראת פרקליט צבאי בעבירות לעשות אחד מאלה:

(1)

להגיש כתב אישום לבית דין צבאי לתעבורה;

(2)

להורות כי העבירה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;

(3)

לפעול להשלמתו של חומר הראיות שבידיו;

(4)

להחליט שלא לנקוט הליך משפטי כלשהו;

(5)

להעביר את חומר הראיות לידי פרקליט צבאי אם מצא שבנסיבות הענין יש הצדקה להגיש כתב אישום לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד.

(ב)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פרקליט צבאי לפי חוק זה.

סימן ג' – חקירה מוקדמת

מינוי שופט חוקר
[תיקון: תשכ"ד]

283.

הורה הפרקליט הצבאי הראשי על חקירה מוקדמת, יודיע על כך לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים אשר ימנה שופט חוקר לשם עריכתה.

התביעה בחקירה מוקדמת

284.

נתמנה שופט-חוקר, יגיש לו תובע צבאי קובלנה בחתימתו נגד הנאשם, וייצג את התביעה בחקירה המוקדמת.

התחלת חקירה מוקדמת

285.

בתחילת החקירה המוקדמת יקרא השופט החוקר לפני הנאשם את הקובלנה, ולאחר קריאתה תצורף לפרוטוקול החקירה המוקדמת ותהווה חלק ממנו.

גביית עדויות התביעה

286.

לאחר קריאת הקובלנה יגבה השופט החוקר את עדות עדי התביעה.

אמרת הנאשם

287.

(א)

משנסתיימה גביית עדות עדי התביעה, יסביר השופט החוקר לנאשם, בלשון פשוטה כדי הבנת הנאשם, את מהות האשמה נגדו ויודיע לו שהוא זכאי להביא עדים לטובתו וכן למסור בעצמו אמרה, בשבועה או שלא בשבועה.

(ב)

טרם שהודיע הנאשם את החלטתו בדבר מסירת אמרה, יסביר לו השופט החוקר, באופן שיובן לנאשם –

(1)

שאין עליו חובה לומר דבר אלא זכות היא לו, אך כל מה שיאמר יירשם ויוכל לשמש עדות במשפטו;

(2)

שלא יתלה כל תקוה בכל הבטחה שהובטחה לו ולא יירא מכל איום שאיימו עליו על מנת להביאו לידי הודאה באשמה, אולם כל מה שיאמר יכול לשמש עדות במשפטו למרות ההבטחה או האיום.

עדי הסניגוריה ועדות הנאשם שלא בחקירה מוקדמת

288.

(א)

הסביר השופט החוקר לנאשם כאמור בסעיף 287, יגבה את עדויותיהם של עדים שהוזמנו על ידי הנאשם שיש בידם להעיד על מסיבות הענין שעליו מבוססת הקובלנה או על צדקת הנאשם, ואת אמרת הנאשם.

(ב)

מסר הנאשם אמרה בשבועה – דינו כדין עד הגנה.

כשרות הודאות ואמרות הנאשם

289.

אין בהוראות סעיפים 287 ו-288 כדי לגרוע מכשרותן של הודאתו או אמרתו של הנאשם שלא בחקירה מוקדמת לשמש ראיה לפי כל דין אחר.

קיום כתבי עדות

290.

עדות בחקירה מוקדמת תיקרא באזני העד ותיחתם בידו וביד השופט החוקר; סירב עד לחתום על העדות, ירשום השופט החוקר את דבר הסירוב בכתב העדות ויחתום על הרישום. לענין זה – דין אמרת הנאשם שלא בשבועה כדין עדות.

כשרות אמרת נאשם בחקירה מוקדמת

291.

(א)

אמרת הנאשם בחקירה מוקדמת כשרה לשמש ראיה במשפט הנאשם, ודי בהגשת פרוטוקול החקירה המוקדמת, אם חתם עליה השופט החוקר כדין, לשם הוכחתה.

(ב)

אמרת הנאשם כאמור בסעיף קטן (א) לא תשמש ראיה נגד נאשם אחר אלא אם כן נמסרה בשבועה.

כתב עדות של עד כראיה כשרה
[תיקון: תשנ"ג]

292.

עד בחקירה מוקדמת שאי אפשר להביאו למשפט בבית דין צבאי משום שנפטר או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, יהיה כתב-עדותו, אם הוא חתום כדין על ידי השופט החוקר, ראיה כשרה על תכנו אם נוכח בית הדין, מתוך כתב-העדות או באופן אחר, כי העדות נגבתה בפני הנאשם, או שנקראה בפניו לפני מסירתו לדין, וכי ניתנה לו הזדמנות לחקור את העד חקירה נגדית.

עדות בפני שופט-חוקר שלא בחקירה מוקדמת
[תיקון: תשכ"ד]

293.

עדות שיש יסוד להניח כי לא תהיה אפשרות לגבותה בזמן המשפט בבית דין צבאי מחשש למותו של העד או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, והעדות אינה נגבית בחקירה מוקדמת, יכול הפרקליט הצבאי הראשי להחליט כי ימונה שופט חוקר לגבות אותה עדות בלבד, ודינה כדין עדות כאמור בסעיף 292.

עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם

294.

(א)

רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם באחד המקרים האלה:

(1)

אם אין ביכלתו של הצבא להביא את הנאשם לחקירה המוקדמת, ונראה לפרקליט הצבאי הראשי כי רצוי לגבות את עדותם של העדים על אף העדר הנאשם;

(2)

כשיש לפרקליט הצבאי הראשי טעם להאמין שנעברה עבירה, ושום אדם לא נאשם בה.

(ב)

עדות בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, תצורף לפרוטוקול החקירה ויכול שופט-חוקר להסתמך עליה לשם החלטתו לפי סעיף 297 לאחר שהוקראה בפני הנאשם.

(ג)

בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, מותר לגבות עדויות על אף האמור בסעיף 285, ובלבד שהקובלנה תיקרא בפני הנאשם מיד עם הופעתו בחקירה.

(ד)

בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה באין נאשם, תוגש הקובלנה כאמור בסעיף 284 ללא ציון נאשם.

(ה)

פרט לאמור בסעיפים הקטנים לעיל, נוהגים בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה ככל האפשר לפי הוראות חוק זה כאילו היה הנאשם נוכח בחקירה.

פומביות חקירה מוקדמת

295.

אין חובה לערוך חקירה מוקדמת בדלתיים פתוחות, ורשאי השופט החוקר, לפי שיקול דעתו, לצוות על הוצאתו ממקום עריכת החקירה של כל אדם, שנוכחתו אינה חובה לפי חוק זה.

הליכי חקירה אחרים

296.

הליכי החקירה המוקדמת, וגביית העדויות בה, שלא נקבעו בסימן זה, יהיו כהליכי הדיון בבית דין צבאי מחוזי בתיאומים המתאימים, ולענין זה דין השופט החוקר כדין אב בית הדין או בית הדין לפי הענין.

החלטת השופט החוקר

297.

בסיומה של החקירה המוקדמת יחליט השופט החוקר אם יש מידה מספקת של הוכחות לכאורה המצדיקות את מסירת הנאשם לדין, או לא.

סיום חקירה מוקדמת

298.

שופט-חוקר שסיים חקירה מוקדמת יעביר את הקובלנה בצירוף חומר החקירה ואת החלטתו, לפרקליט הצבאי הראשי.

סימן ד' – חקירת סיבות מוות

מינוי שופט חוקר בסיבות מוות
[תיקון: תשכ"ד, תשמ"ז-2]

298א.

(א)

מת חייל ויש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, וכן אם מת חייל בהיותו נתון במעצר, במחבוש או במאסר או בהיותו מאושפז בבית חולים לחולי נפש, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי, מיזמתו או לפי בקשת אדם מעונין, להחליט כי ימונה שופט חוקר לחקור בסיבת המוות;

"אדם מעונין", לענין סימן זה – היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, קצין משטרה, רופא, בן זוגו של הנפטר, הוריו, הורי הוריו, צאצאיו, אחיו ואחיותיו.

(ב)

החליט הפרקליט הצבאי הראשי על חקירה בסיבות מוות, יודיע על כך לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים אשר ימנה שופט חוקר לשם עריכתה.

(ג)

חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958, לא יחול על חקירת מותו של חייל, אלא אם הודיע הפרקליט הצבאי הראשי לאדם המעונין שביקש את החקירה כי אין לצבא ענין בעריכת החקירה, או אם תוך שלושים יום מיום הגשת הבקשה לפרקליט הצבאי הראשי לא החליט על מינוי שופט חוקר.

(ד)

ההוראות בדבר חקירת סיבות מוות לא יחולו על מות חייל בקרב.

שמירת הגוויה
[תיקון: תשכ"ד]

298ב.

(א)

הוגשה בקשה לפי סעיף 298א, לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של הפרקליט הצבאי הראשי או של השופט החוקר.

(ב)

העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלושה חדשים.

סמכויות עזר
[תיקון: תשכ"ד]

298ג.

לענין הזמנת עדים וגביית עדות, דין השופט החוקר וסמכויותיו כדינו וסמכויותיו של בית דין צבאי מחוזי.

פומביות
[תיקון: תשכ"ד]

298ד.

(א)

השופט החוקר רשאי לערוך חקירתו בפומבי או בדלתיים סגורות, או חלקה בפומבי וחלקה בדלתיים סגורות.

(ב)

החליט השופט החוקר על עריכת החקירה בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת החקירה, כולה או מקצתה.

איסור פרסום
[תיקון: תשכ"ד]

298ה.

רשאי השופט החוקר לאסור כל פרסום של הליך בחקירת סיבת מוות שהתנהלה בפומבי, ורשאי הוא להתיר פרסום בדבר חקירה בסיבת מוות שהתנהלה בדלתיים סגורות; המפרסם דבר על חקירה בסיבת מוות בניגוד לאיסור או בלי היתר לפי סעיף זה, דינו – מאסר ששה חדשים.

בדיקת גוויה
[תיקון: תשכ"ד]

298ו.

(א)

שופט חוקר רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור סיבת המוות, לצוות על בדיקתה או ניתוחה של הגוויה על-ידי רופא או מומחה אחר, על דחיית הקבורה עד לאחר הבדיקה או הניתוח, או על פתיחת הקבר והוצאת הגוויה לשם ביצוע הבדיקה או הניתוח.

(ב)

כל עוד לא נתמנה שופט חוקר, יהיו הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (א) נתונות לקצין משטרה צבאית שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו לכך בכתב.

(ג)

הוראות חוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי"ג-1953, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על בדיקה וניתוח לפי סעיף זה.

(ד)

גוף מוכר, כמשמעותו בתקנות האנטומיה והפתולוגיה, תשי"ד-1954, וכן אדם מעונין רשאים לערער בפני נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על צו לפתיחת קבר לפי סעיף זה.

הפסקת החקירה
[תיקון: תשכ"ד]

298ז.

הודיע תובע צבאי או פרקליט מחוז, בכתב, שהוגש לרגל מקרה המוות כתב אישום או הודעת אישום – יפסיק השופט החוקר את חקירתו.

תוצאות החקירה
[תיקון: תשכ"ד]

298ח.

(א)

שופט חוקר רשאי להחליט –

(1)

כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח סיבת המוות, ומה הן תוצאות חקירתו;

(2)

כי הראיות שהובאו לפניו אין בהן כדי להוכיח סיבת המוות.

(ב)

היה שופט חוקר סבור כי סיבת המוות הוכחה, רשאי הוא לסרב לקבל ראיות נוספות, ואם היה סבור כי סיבת המוות לא הוכחה, רשאי הוא לדחות את המשך החקירה עד שיובאו לפניו ראיות נוספות.

צו אישום
[תיקון: תשכ"ד]

298ט.

(א)

נראה לשופט חוקר כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח לכאורה שנעברה עבירה על ידי אדם, רשאי הוא לצוות שיואשם לפני בית דין צבאי או בית משפט אחר בשל אותה עבירה, ובלבד ששופט חוקר לא יתן צו לפי סעיף זה אלא אם נתן לאדם הזדמנות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו לפניו.

(ב)

שופט-חוקר שסיים חקירה לפי סימן זה יעביר את חומר החקירה ואת הצו על תוצאות החקירה לפרקליט הצבאי הראשי.

(ג)

נתן השופט החוקר צו לפי סעיף קטן (א) לגבי אדם שחוק זה חל עליו, יורה הפרקליט הצבאי הראשי לתובע צבאי להגיש כתב אישום לבית דין צבאי נגד מי שעליו ניתן הצו.

(ד)

ציווה שופט-חוקר על אישום אדם שאין חוק זה חל עליו, יעביר העתק הצו ליועץ המשפטי לממשלה.

(ה)

היועץ המשפטי לממשלה או הפרקליט הצבאי הראשי רשאי להחזיר את חומר החקירה לשופט החוקר לשם השלמתו, אם היה סבור שהוא טעון השלמה.

העברת חקירה על פי צו היועץ המשפטי לממשלה
[תיקון: תשכ"ד]

298י.

היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהמוות אירע שלא במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנפטר לצבא, רשאי הוא בכל עת, עד לגמר החקירה, לצוות כי החקירה תיערך על פי החוק לתיקון סדרי הדין הפלילי (חקירת פשעים וסיבות מוות), תשי"ח-1958, ועם מתן הצו תיפסק החקירה לפי סימן זה.

סייג
[תיקון: תשכ"ד]

298יא.

בסימן זה אין המונח "חייל" כולל אדם שחוק זה חל עליו על פי הסעיפים 7 ו-11.

סימן ה' – כתב-האישום והגשתו

חומר חקירה מוקדמת שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי

299.

קיבל הפרקליט הצבאי הראשי את חומר החקירה כאמור בסעיף 298, יוכל לעשות, מבלי שיהיה כפוף להחלטת השופט החוקר, אחת מאלה:

(1)

להחזיר את חומר החקירה המוקדמת לשופט-חוקר לשם השלמתו, אם דעתו שהוא טעון השלמה;

(2)

לבטל את הקובלנה, אם דעתו שאין חומר החקירה המוקדמת מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב-אישום;

(3)

להורות לתובע צבאי להגיש כתב-אישום על סמך חומר החקירה המוקדמת.

הוראות לתובע צבאי
[תיקון: תשכ"ד]

300.

הורה הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לתובע צבאי להגיש כתב-אישום כאמור בסעיפים 280281282282א298ט או 299, יעביר לתובע הצבאי את התלונה או הקובלנה, אם הוגשו, ואת חומר הבדיקה, החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות, אם נערכו, ויורה על איזו עבירה או עבירות, שיש להן לדעתו בסיס בתלונה או בחומר הבדיקה או החקירה, יובא הנאשם לדין, בין שהשופט-החוקר המליץ כך ובין שלא המליץ כך.

שחרור ממעצר עם ביטול תלונה או קובלנה

301.

בוטלה תלונה או קובלנה על אדם לפי הסעיפים 280281282 או 299, יפקע תקפה של כל פקודת מעצר התלויה בגללן על אותו אדם.

חומר בדיקה וחקירה מוקדמת שנמסר להשלמה

302.

הושלמה בדיקה שנמסרה להשלמה לפי פסקה (1) לסעיף 281 – נוהגים בה כאמור בסעיפים 276 ו-277; הושלמה חקירה מוקדמת שנמסרה להשלמה לפי פסקה (1) לסעיף 299 – נוהגים בה כאמור בסעיף 298.

עריכה כתב-אישום

303.

תובע צבאי יערוך כתב-האישום נגד נאשם ויגישנו לבית דין צבאי מחוזי או לבית דין צבאי מיוחד.

תוכן כתב-האישום

304.

(א)

כתב-האישום יכלול את הפרטים המנויים להלן וינוסח ככל האפשר בהתאם לדוגמאות הקבועות בתוספת לחוק זה; ואלה הפרטים:

(1)

שם בית הדין שאליו הוא מוגש;

(2)

שם הנאשם ושם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו של הנאשם, ואם אין לו כאלה או אינם ידועים – פרטים אחרים שיהיה בהם כדי לזהותו; אין הכרח לציין את שמו המדוייק, ומותר לתאר את הנאשם כאדם בלתי ידוע;

(3)

פירוט העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם וסעיפי הדין הקובעים אותן;

(4)

פרטים הדרושים כדי להעמיד על טיב האשמה;

(5)

עובדות המוכיחות שיש לבית הדין שיפוט באותו ענין;

(6)

שמותיהם של העדים שהעידו בחקירה המוקדמת ושל עדים אחרים שתקרא התביעה להעיד במשפט – אולם אין פוסלים כתב-אישום אם לא נכללו בו שמות העדים כאמור;

(7)

פרטים אחרים שנקבעו בתקנות.

(ב)

שר הבטחון רשאי, בתקנות, לשנות את התוספת לחוק זה.

הגשת כתב-אישום

305.

כתב-האישום הנועד לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד יוגש לנשיאו או למי שנתמנה על ידיו למטרה זו, ודבר הגשתו יקויים בחתימתו; תאריך ההגשה כאמור הוא תאריך הגשתו לבית הדין.

העברת כתב-אישום לבית דין אחר
[תיקון: תשכ"ד, תשל"ה]

305א.

(א)

בכל עת אחרי הגשת כתב-אישום ולפני שהנאשם נתבקש להשיב אם הוא מודה באשמה אם לאו, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, לפי בקשת הנאשם או תובע צבאי, להורות בהחלטה מנומקת על העברת כתב-האישום לבית דין צבאי אשר במחוז שיפוטי אחר.

(ב)

הוחלט על העברת כתב-האישום, רואים את כתב האישום כאילו הוגש לבית הדין הצבאי האחר כאמור ורואים בתאריך הגשתו את התאריך בו הוגש כתב-האישום לבית הדין אליו הוגש לראשונה.

הרכבת מותב בית דין

306.

נתקבל כתב-אישום, יורכב מותב בית דין.

מסירת העתק כתב האישום לנאשם
[תיקון: תשכ"ד]

307.

עם מסירת העתק כתב-האישום לנאשם, יש להודיע לו כי הוא וסניגורו רשאים לעיין בחומר הבדיקה או החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות ולהעתיק ממנו פרטים, חוץ מאותם פרטים שפרקליט צבאי אסר, מטעמי בטחון, את העיון בהם כאמור.

ביטול כתב-אישום
[תיקון: תשכ"ד, תשס"ד]

308.

(א)

כתב-אישום שהוגש לבית דין צבאי ניתן לביטול, כל עוד לא הוכרע הדין, על ידי הפרקליט הצבאי הראשי.

(ב)

היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו עם הביטול, אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

זימון בית הדין
[תיקון: תשס"ד]

309.

הורכב מותב בית דין צבאי, יזומן בית הדין בצו זימון חתום בידי נשיא בית הדין הצבאי או מי שהוא הסמיכו לכך; צו הזימון יקבע את מקום כינוסו של בית הדין ותאריך הדיון, ויחייב את כל המשתתפים במשפט שיפורטו בצו, להתייצב במקום ובזמן הקבועים בו; כן יכול צו הזימון לכלול כל הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים למזמן כדרושים לענין.


עדכון אחרון ( ראשון, 26 יולי 2009 00:38 )
 
 

לקבלת ייעוץ ראשוני עם עורך דין צבאי פרטי - הזן פרטים עכשיו!

 

שם
תאור קצר
טלפון ליצירת קשר
עורך דין צבאי
תחקיר בתי כלא צבאיים
יש לנו 39 אורחים מחוברים
מחיקת רישום פלילי
Военный юрист
חוק השיפוט הצבאי
עורך דין צבאי
עורך דין צבאי  | עו"ד צבאי | פסק דין צבאי | בית דין צבאי | נפקדות | עריקות | זיוף גימלים
gurl shi mcth | gurl shi pkhkh | pxe shi mcth | ch, shi mcth | bpesu, | grheu, | zhu; dhnkho
                                     
הוראות שימוש באתר