Home ערעור מעצר סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים והחזקת סמים מסוכנים - ערעור מעצר

כתבות תוכן

עורך דין צבאי
סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים והחזקת סמים מסוכנים - ערעור מעצר PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י ערעור (מעצרים) 27/10   
ראשון, 13 פברואק 2011 10:53
     
בבית הדין הצבאי לערעורים
בפני:
אל"ם דורון פיילס - המשנה לנשיא
בעניין:
התובע הצבאי הראשי - המערער (ע"י ב"כ, סא"ל דורון בן-ברק; סגן אלי לברטוב קל)
נ ג ד
טור' ק.ר. - המשיבה (ע"י ב"כ, עו"ד רמי בובליל)
ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ"ל שניתנה בתיק מט/136/10 (רס"ן אחסאן חלבי – שופט) בתאריך 10/3/2010. הערעור נדחה.
ה ח ל ט ה
ערעור התביעה נדחה.
נימוקי החלטה זו יינתנו בנפרד.

ניתנה והודעה היום, ‏כ"ה באדר התש"ע, ‏11 במרס 2010, בפומבי ובמעמד הצדדים.


דורון פיילס,    אל"ם
שופט בית הדין הצבאי
ל ע ר ע ו ר י ם


נ י מ ו ק י  ה ה ח ל ט ה
 כללי
1. ביום 11.3.10 דחיתי את ערעור התביעה. להלן נימוקי החלטתי.
2. למשיבה מיוחסים חשדות שעניינם סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים והחזקת סמים מסוכנים. התביעה הצבאית ביקשה כי המערערת תיעצר במעצר פתוח עד יום 15.3.2010, לשם השלמת החקירה (כל שנותר הוא לקבל את תוצאותיה של בדיקת המעבדה לגבי חומר שחשוד כסם ואשר נתפס בביתה של המשיבה). התביעה לא הסתירה את עמדתה כי גם לאחר שיוגש כתב האישום תבקש כי המשיבה תיעצר במעצר פתוח, עד תום משפטה. בית הדין קמא דחה את בקשת התביעה, ומכאן הערעור.

הרקע העובדתי
3. אלה, בתמצית, העובדות אשר צריכות לעניין. המשיבה התבקשה בעבר פעמיים, בחודשים מאי ואוגוסט 2009, בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל אצל מצ"ח, למסור דגימות שתן וסירבה. הוגש נגדה כתב אישום והיא הורשעה בסופו של דבר, בעקבות משא ומתן שהתנהל בין התביעה לבא כוחה, במעשה סירוב אחד בלבד. עונשה של המשיבה נגזר ביום 18/2/10, במסגרת הסדר טיעון, בין היתר, ל-14 ימי מאסר בעבודה צבאית. המשיבה סיימה את ריצוי העונש ביום 6.3.2010. ביום 8.3.2010 נקראה למצ"ח ושם התבקשה למסור דגימת שתן וסירבה. אין חולק כי קריאתה לחקירה וחיובה למסור דגימת שתן התבססו על מידע מודיעיני שהתייחס למועד אשר מאוחר למעשי הסירוב הקודמים ומוקדם להרשעתה  בבית הדין. אין חולק כי המידע היה מצוי בידי גורמי מצ"ח לפני שהורשעה וממילא לפני שריצתה את עונשה וכי היא לא נחקרה לגביו מטעמים פרקטיים, שפורטו במזכר החסוי, ולא מתוך החלטה שבמהות. בחיפוש שנערך בביתה נמצא בחדרה תיק ובו פירורים שחשודים כקנאביס. מפי האם רשמו החוקרים כי מדובר בתיק של המשיבה. המשיבה מסרה כי התיק של אימה או אחותה אך לא שלה.


קביעת בית הדין קמא
4. השופט הנכבד קמא מצא, כאמור, שלא להיעתר לבקשת התביעה בשל הצטברות של כמה טעמים: אשר למוצג - מדובר אך בפירורים שיש מחלוקת האם היו בהחזקת המשיבה ויש בפי המשיבה טענות אשר נוגעות לאופן עריכת החיפוש ומכל מקום, מציאת הפרורים אינה מלמדת על שימוש בסם בעת האחרונה דווקא; אשר לעיתוי החקירה - ניתן היה לזמן את המשיבה לחקירה לפני הרשעתה או לפני שנגזר דינה, בקשר למעשה הסירוב הקודם. לדברים יש, להשקפת השופט הנכבד קמא, משמעות כבדת משקל "משום שהתביעה נאחזת היום בכך שמדובר במי שביצעה עבירה של סירוב להיבדק חרף הרשעתה בעבירה דומה בעבר וחרף קיומו של תנאי בר הפעלה"; קצין השיפוט הבכיר הסתמך, בהוציאו את הצו שחייב את המשיבה למסור דגימת שתן, כך עולה מן הנימוקים שבגוף הצו, על מעשה סירוב להיבדק קודם, על אף שהאישום בעניין זה נמחק, ככל הנראה מטעמים ראייתיים; ואף
זאת - "בשונה ממקרים בהם מדובר על שימוש בסם מסוכן, בהינתן קיומו של עבר רלוונטי, קשה לומר כי כשקיים סירוב למסור דגימת שתן כשברקע הרשעה בעבירה דומה, קמה חזקת מסוכנות לפיה החשודה תשוב ותבצע שימוש בסמים מסוכנים ומכאן שישנה מסוכנות צבאית שמחייבת את מעצרה על אף כישלונה. אין בסירוב הנוכחי בכדי להקים חזקת מסוכנות נגדה, ובפרט לאור טענותיה המהותיות באשר להתנהלות החקירה ובאשר לטעמי הסירוב..."; בתיק, אם יוגש כתב אישום, צפויה להישמע פרשת הראיות המלאה.

עמדות הצדדים
5. התביעה הצבאית משיגה, כאמור, על החלטה זו. לגישתה, בעניין המוצג, עומדת לחובת המשיבה חזקה כי התיק שנמצא בחדרה היה מצוי בשליטתה ואין כרסום של ממש בעוצמתה של החזקה; לעת הזו די, להשקפת התביעה, בחומר הראיות הקיים כדי לבסס חשד להחזקת סם  בעת תפיסת המוצג; התביעה אינה סבורה כי נפל פגם בעיתוי שבו נתבקשה המשיבה למסור דגימת שתן; התביעה סבורה כי מתקיימות כאן עילת המעצר של מסוכנות צבאית ועילה של פגיעה במשמעת הצבא.
6. בא כוחה של המשיבה טען לחולשת הראיות ולהעדר עילת מעצר.

דיון
7. בהיבט עילת המעצר המניעתית - החשש לשלום הציבור שעשוי להקים עילת מעצר הוא מריבוי מעשי שימוש בסם, שהסירוב מבקש להסתיר. בסירוב כשלעצמו אין כדי לסכן את שלום הציבור. בענייננו, כזכור, הדרישה הנוספת למסור דגימה לא הייתה מבוססת על מידע חדש אשר מחשיד את המשיבה במעשי שימוש בסם מן העת האחרונה, שעשתה חרף הרשעתה והעונשים שהוטלו עליה. מדובר במידע שנולד קודם להרשעה ואך מטעמים פרקטיים, כך הובהר, כאמור, במזכר החסוי, לא נחקרה לגביו המשיבה לפני סיום משפטה. יקשה לקבוע, על כן, כי מעשה הסירוב הנוסף מלמד על חשש כי המשיבה מוסיפה לעשות שימוש בסם, לאחר הרשעתה. החשד להחזקת הסם אינו מגובש דיו בשלב זה - אין בחומר החקירה תיאור של ממש של המוצג שיתמוך, לכאורה, בהנחה כי יש חשד ממשי כי מדובר בסם מסוכן ואף אם היה, מדובר בכמות מזערית, שבה לבדה אין כדי להטות את הכף מן המסקנה כי אין מתקיימת עילת מסוכנות לקביעה כי קמה כאן עילה כזו. יתכנו מקרים שבהם יוצדקו מעצר או חלופת מעצר לגבי עבירות כגון דא (השוו: ע"מ/51/08 התובע הצבאי הראשי נ' טור' בוגורודסקי (2008)) אולם בנסיבות שכאן, אין אלה פני הדברים.
8. אשר לעילה הצבאית הייחודית - אין חולק כי ברגיל אין התביעה מבקשת ובתי הדין אינם מצווים על מעצרם או אף על שחרורם בתנאים מגבילים של חיילים אשר נחשדים או נאשמים בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים.  יחד עם זאת, החלת עילת מעצר זו אינה תחומה לקטיגוריות קבועות מראש של עבירות, שאין אחרות בלתן (ראו ע"מ/45/00 רב"ט טרגש נ' התובע הצבאי הראשי (2000), בפסקה 8). אולם, והדבר הודגש ועובר כחוט השני בפסיקתנו - עילה זו מוחלת בצמצום, "...כשישנם שיקולים בולטים, ערכיים, של שמירת המשמעת בצבא והקפדה על ערכי יסוד נוספים שיש להקפיד על שמירתם, בין שורות הצבא" (ע"מ/98/08 סמ"ר כץ נ' התובע הצבאי הראשי (2008)). ככלל, מזה שנים המגמה היא לצמצם בהיקף המעצרים, ובגדר מגמה זו בא גם הצמצום בשימוש בעילה הצבאית הייחודית (ראו ע"מ/22/00 טור' אולמן נ' התובע הצבאי הראשי (2000); ע"מ/108/08 התובע הצבאי הראשי נ' טור' ראובינוב (2008)). מגמת צמצום זו באה לידי ביטוי גם בעבירות מתחום הסמים (הלכות בולטות בהקשר זה הן ע"מ/11/98 רב"ט מילשטיין נ' התובע הצבאי הראשי (1998) וע"מ/25/98 רב"ט בן חמו נ' התובע הצבאי הראשי (1998)). בשים לב לאותה מגמת צמצום, איני רואה מקום להרחבת תחולתה של העילה גם על העבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים. עבירה זו, שאין להקל ראש בחומרתה, ודאי אינה חמורה מן העבירה של שימוש ממש בסם ואין, על כן, לנקוט לגביה, בהיבט המעצר מטעמים הרתעתיים, גישה מחמירה יותר (המצדדת במעצר) מזו שמקובלת לגבי שימוש בסם מסוכן. את המשמעות של ריבוי מעשי סירוב, בקשר להצדקה למעצר, ניתן יהיה, כאמור, לבחון בגדרי העילה המניעתית.
9. על כן, ראיתי לדחות את ערעורה של התביעה.

ניתנו היום, ג' בניסן התש"ע, 18 במרס 2010, בלשכה ויועברו לצדדים על ידי המזכירות.

דורון פיילס,    אל"ם
שופט בית הדין הצבאי
ל ע ר ע ו ר י ם


חתימת המגיה: _________________       העתק נאמן למקור
                                                                 רס"ן  מורן  זלקוביץ'
תאריך: ______________________       מ"מ           ק'           בית              הדין



עדכון אחרון ( ראשון, 13 פברואק 2011 10:54 )
 
 

לקבלת ייעוץ ראשוני עם עורך דין צבאי פרטי - הזן פרטים עכשיו!

 

שם
תאור קצר
טלפון ליצירת קשר
יש לנו 73 אורחים מחוברים
Военный юрист
הוראות שימוש באתר