Home ערעור מעצר העדר מן השירות שלא ברשות - ערעור מעצר

כתבות תוכן

עורך דין צבאי
העדר מן השירות שלא ברשות - ערעור מעצר PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י ערעור (מעצרים) 48/10   
ראשון, 13 פברואק 2011 10:58
     
בבית הדין הצבאי לערעורים
בפני:   
אל"ם אבי לוי  - שופט
בעניין:
טור' פ.ש.  - המערער (ע"י ב"כ, סגן אבי פינרסקי)
נ ג ד
התובע הצבאי הראשי  - המשיב (ע"י ב"כ, סא"ל מוריס הירש)
ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ"ל שניתנה בתיק מט/560/10 (אל"ם מאיה הלר – הנשיאה) בתאריך 16/5/2010. הערעור התקבל.

ה ח ל ט ה
ביום 16/5/2010 נעצר המערער, טור' פ.ש. על פי החלטתה של הנשיאה הנכבדה של בית-הדין הצבאי במחוז שיפוטי מטכ"ל, עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בגין עבֵרה של העדר מן השירות שלא ברשות, בניגוד לסעיף 94 לחש"ץ, התשט"ו-1955. עניינה של עבֵרה זו בהימנעותו הנטענת של המערער להתייצב לשירות סדיר ביום 1/2/2009. היעדרותו הסתיימה, על פי הנטען בכתב האישום, לאחר 460 ימים, ביום 7/5/2010, במעצרו.
נשיאת בית-הדין קמא הנכבדת, קבעה כי קיימות ראיות לכאורה לכך שחלה על המערער חובת גיוס מכוח צו פוקד כללי, כי הוא היה מודע לחובת הגיוס וכי לא מילא חובה זו. עוד קודם לכן, קבעה הנשיאה קמא, כי בתיקו האישי של המערער בלשכת הגיוס, אין למצוא ראיה לכך שצווים אשר הוצאו לו וקראו אותו להתייצב לבדיקות ולגיוס, אכן נשלחו אליו. לפיכך, קבעה הנשיאה, כי "המסלול האישי קרס" ולפיכך, פנתה לבחון את תחולתו של המסלול הכללי בעניינו. הנשיאה בחנה את תחולתו של צו שירות בטחון (התייצבות לרישום, לבדיקות ולשירות בטחון) (מס' 2) התשס"ח-2008, על המערער ומצאה כי צו זה חייב את המערער להתייצב לרישום ולבדיקות ביום 14/12/2008 וחייבו להתייצב לשירות בטחון ביום 25/3/2009. הנשיאה ציינה, כי בחומר הראייתי, אין כל רמז לכך, שהמערער התייצב אי פעם לבדיקות או לגיוס. הנשיאה הנכבדה בחנה את טענות הסנגור, שלפיהן המערער כלל לא היה מודע לחובות אשר הוטלו עליו במסגרת הצו הכללי, וכן כי אין בנמצא ראיה המלמדת שהוא לא שיתף פעולה עם הראיות ונמנע מלהתייצב לבדיקות. טענות אלו, נדחו על ידי הנשיאה בקבעה כי המסמכים, המצויים בתיק האישי, ובהם אמרת המערער שנמסרה לאחר מעצרו מלמדים, כי המערער היה מודע היטב לחובת הגיוס וכי לכל הפחות ניתן לטעון כי הוא עצם את עיניו בעניין זה. הנשיאה הדגישה, כי מדבריו של המערער באמרתו, עולה, בבירור, כי הוא היה מודע לחובת השירות בכלל ולכך שעליו להיקרא לשירות צבאי בפרט. מרישומים בתיק האישי, אשר לימדו כי המערער לא התייצב מעולם בלשכה, למדה הנשיאה קמא על חוסר שיתוף פעולה של המערער בכל הנוגע לביצוע בדיקות רפואיות ולהתייצבות לגיוס.
בכל הנוגע לעילות המעצר, ציינה הנשיאה קמא, כי היעדרות משירות צבאי המתבטאת בהשתמטות משירות (אף כשזו מבוססת על קריאה במסגרת צו כללי), מקימה עילות מעצר- הן עילה שעניינה חשש להימלטות מאימת הדין, הן של פגיעה חמורה במשמעת הצבא. הנשיאה הנכבדה קמא איבחנה עניינם של משתמטי גיוס מעניינם של אנשי מילואים אשר נמנעו מלהתייצב לשמ"פ, באשר אין בנמצא לגבי האחרונים, צו פוקד כללי אשר הכול מודעים לו. הנשיאה קמא קבעה גם שאין בחלופת מעצר כדי להלום את צורכי המעצר.
סנגורו המלומד של המערער, סגן אבי פִינָרסקי, ערער על החלטת הערכאה קמא ותקף את שני חלקיה.
ראשית, תקף הסנגור המלומד את הקביעה שלפיה מסלול הקריאה הכללי הוא בר תוקף בעניינו של המערער. הסנגור ציין, כי עולה בבירור מהתיק כי המערער מעולם לא אותר ומעולם לא נקרא (באורח שהוא בר הוכחה), להתייצב לבדיקות ונמנע מלהתייצב. לנוכח זאת, קריאת המערער בצו אישי המוצא לפי סעיף 12 לחוק שירות ביטחון, נעשתה שלא כדין והיא בלתי סבירה ומשוללת תוקף.
ביחס לצו הכללי, ציין הסנגור, כי גם כאן האמור בהפעלת סמכות במסגרת חוק שירות ביטחון וגם זו חייבת להיעשות על פי דין. גם כאן, מוטל על התביעה, לפי הנטען, להראות כי המערער אכן נקרא לבדיקות רפואיות ולא התייצב. טען הסנגור- "אין עדות לעובדה שלא שיתף פעולה עם רשויות הגיוס ועדכן כתובתו במשרד הפנים ובלשכת הגיוס".
מכאן, עבר הסנגור לתקוף את עילות המעצר, אשר הצדיקו לפי קביעת הערכאה הראשונה, את מעצרו של מרשו. הסנגור עמד על כך, שבהתבסס על צו הפוקד הכללי, היעדרותו של המערער מסתכמת בתקופה בת כ-13 חודשים בלבד; בנסיבות המיוחדות של המקרה, ראוי היה, כך נטען, להכיר בהתקהות עילת המעצר ולאפשר להלום אותה בחלופת מעצר. הסנגור המשיך וטען, כי מקום בו מסתמכת התביעה על "חזקת מודעות מכוח צו פוקד כללי", הדין הוא שחרור הנאשם למעצר פתוח. הטעם לכך הוא כי "עוצמת האשם האישי במקרה כזה הינה פחותה... והדבר משליך על העונש הצפוי ועל עילות המעצר". הוסיף הסנגור וטען, כי בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, אין ניתן לומר כי המערער עצם עיניו לעניין מועד הגיוס או כי גובשה כאן עצימת עיניים לאור תקופת ההיעדרות בה מדובר. טענה אחרונה זו ביסס הסנגור בעובדות המקרה- עניין לנו בעולה אשר הגיע ארצה לפני פחות מארבע שנים, מי שעלה לבדו ומתגורר עם אחותו, עולה חדשה גם כן; הוא לא ברח או הסתתר; הוא עדכן כתובתו ברישומי משרד הפנים. הוא מעוניין לשרת בצה"ל.
בנסיבות אלו, כשעניין לנו במי שהשפה העברית אינה שגורה בפיו ומי שתקופת היעדרותו חוצה את רף ההעמדה לדין אך במעט, ראוי, לטענת הסנגור, להכיר בכך שעילת המעצר בעניינו מתקהה. לפי הטענה, המערער המתין לכך שלשכת הגיוס תיצור עמו קשר וסבר בתמימותו שהדבר צפוי לקרות. נטען, כי המערער כלל לא ביקש להשתמט משירות.
לפניי לובנו טענות הסנגור ונשמעה תשובתה של התביעה הצבאית ביחס לטענות אלו.
ניתן לומר מיד שטענותיו של הסנגור המלומד בכל הנוגע לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת ההיעדרות, אינן משכנעות. כפי שקבעתי לאחרונה במסגרת ע"מ/37,38/10, התובע הצבאי הראשי נ' טור' כריסטין בונר (2010), מקום בו קרס מסלול הגיוס האישי מכל טעם שהוא (צו לא תקין; אבדן קשר עם המלש"ב; אי הבאת הצו האישי כנדרש לידיעת המלש"ב או כל טעם אחר, הנובע ממחדל של הרשות) רשאית הרשות להיזקק לצו הפוקד הכללי; שהרי, לכך הוא נועד- לתפוס ברשת הביטחון שאותה הוא פורס את מי שכתוצאה מטעויות כאלה או אחרות "נפל בין הכיסאות" ולא זומן לאחד מהליכי טרום הגיוס או לגיוס גופו.
השמעתי הערותיי באוזני הצדדים ביחס לטענותיו הרציניות של הסנגור המלומד כלפי עילות המעצר והמלצתי להם להגיע להסכמה אשר תאפשר שילובו המהיר של המערער בצבא, תוך עריכת מעקב קפדני אחר השתלבות זו. הצדדים הגיעו לכלל הסכמה אשר תאפשר למערער להשתקם במסגרת השירות הצבאי ויכול שבהמשך הדרך, תאפשר את מזעור הפגיעה בו, פועל יוצא של ההליך הפלילי.
הסכמתם של הצדדים ראויה בעיניי.
התוצאה הינה שערעור ההגנה מתקבל בהסכמת התביעה. המערער ימשיך לשהות במעצר סגור במשך עשרה ימים נוספים שיימנו מהיום. במשך תקופה זו, יתאימו לו רשויות הגיוס פרופיל רפואי. לפניי התחייב המערער לשתף פעולה עם הרשויות על מנת שיקבעו לו פרופיל במהרה. לאחר קביעת פרופיל כשיר ובתום עשרת הימים, יועבר המערער למעצר פתוח ביחידה אשר אליה ישובץ ויתחיל בשירות צבאי כמקובל וכפי שיקבעו הרשויות. הוא ישהה במעצר פתוח עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. במידה שהמערער לא ישתף פעולה במהלך ההליכים לקביעת הפרופיל או יימצא בלתי כשיר, תוכל התביעה לפנות אל בית-הדין קמא ולבקש לעיין מחדש בהחלטה זו. התביעה הצהירה כבר כאן, כי במקרה שכזה, היא תבקש להמשיך ולהחזיק את המערער במעצר סגור עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה והודעה היום, ה' בסיון התש"ע, 18 במאי 2010, בפומבי ובמעמד הצדדים.


אבי לוי,                אל"ם   
שופט בית הדין הצבאי
ל ע ר ע ו ר י ם
 

חתימת המגיה: _________________     העתק נאמן למקור
                                                                 סגן ניר גולני
תאריך: ______________________      ק'                       בית                     הדין


 
 

לקבלת ייעוץ ראשוני עם עורך דין צבאי פרטי - הזן פרטים עכשיו!

 

שם
תאור קצר
טלפון ליצירת קשר
יש לנו 78 אורחים מחוברים
Военный юрист
הוראות שימוש באתר