Home ערעור מעצר ערעור מעצר - מעצר פתוח - מעצר סגור

כתבות תוכן

עורך דין צבאי
ערעור מעצר - מעצר פתוח - מעצר סגור PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י ערעור (מעצרים) 112/10   
ראשון, 13 פברואק 2011 11:15
     


    בבית הדין הצבאי לערעורים
בפני:
אל"ם דורון פיילס - המשנה לנשיא
בעניין:
התובע הצבאי הראשי – המערער
(ע"י ב"כ, רס"ן אבישג ארגמי-מרדכיי; סגן באסל פרג' קל)

נ ג ד
טור' בן אביטן – המשיב
(ע"י ב"כ, סרן סמזר סגוג)
ערעור על החלטה של בית-הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי הצפון שניתנה בתיק צפ/779/10 (סא"ל טלי פריד – שופטת) בתאריך 15/12/2010. הערעור התקבל.
ה ח ל ט ה

1.    ביום 15/12/2010 הוגש כנגד המשיב, טור' בן אביטן, כתב אישום. בד בבד עם הגשת כתב האישום התבקש בית הדין קמא, ע"י התביעה הצבאית, לעצור את המשיב במעצר ממשי, עד תום ההליכים בעניינו. בית הדין קמא הורה על מעצרו הפתוח של המשיב עד תום ההליכים. התביעה הצבאית ערערה על החלטה זו.

2.    כתב האישום מייחס למשיב שש עברות: עבירה של התעללות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 65(ב) ו- (ג) לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955 וסעיף 29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, הנסיבה המחמירה היא בחבירתו של המשיב עם אחר וביצועה של עברת ההתעללות בצוותא חדא; שתי עברות של התעללות, לפי סעיף 65(ב) ו- (ג) לחוק השיפוט הצבאי, אחת מהן בצירוף סעיף 29(ב) לחוק העונשין; שתי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; עברה של החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. עבירות אלה נעברו לכאורה בין התאריכים 24/11/2010 עד ה- 30/11/2010.

3.    עניינן של העבירות במסכת של פגיעות, השפלות ואיומים שעשה המשיב, חלקן בצוותא חדא עם אחר, טור' אודי חיון, שניהם טירונים, כלפי שני חיילים בטירונות: טור' י' וטור' ב'. במסגרת פרשה זו הוגשו כתבי אישום חמורים יותר כנגד שני מעורבים נוספים, אף הם טירונים, בגין אלימות ואיומים כנגד שני מתלוננים אלה ומתלוננים אחרים.

4.    כעולה מחומר הראיות, ביום 22/11/2010 החל מחזור של טירונות בבסיס XXX. בטירונות זו לקחו חלק, כטירונים, שני המתלוננים, המשיב, וכן הנאשמים האחרים שבפרשה. מהודעתו של טור' י' עולה כי אירועי ההטרדה, האיום, ההפחדה וההשפלה החלו בערב הראשון של הטירונות, ונמשכו מספר ימים רצופים. הפרשה התגלתה בעקבות נפקדותו של טור' י', שבה החל ביום 28/11/2010 על רקע המעשים שנעשו כלפיו בימים שקדמו לכך.

5.    כתב האישום מייחס למשיב נטילת חלק באירוע שבו לקח טור' חיון את הטלפון הסלולארי של טור' י', בלא ידיעתו של זה, וצילם את איבר מינו שלו. תמונה זו הושמה כתמונת רקע בצג מכשיר הטלפון. משהבחין המתלונן בתמונה הוא מחקה. עוד מיוחס למשיב כי בשתי הזדמנויות חשף את איבר מינו בפני טור' י' ובנוכחותו של טור' חיון, תוך אמירת דברים מיניים בוטים כלפיו. כן מיוחס לו כי התיישב על ראשו של טור' י' בשעת לילה בעוד האחרון ישן, כשישבנו חשוף. משהתעורר טור' י', ושאל את המשיב לפשר מעשיו, המשיב קילל אותו. עוד מיוחס לו כי במהלך שיעור שהעבירה מפקדת המחלקה סטר המשיב בעורפו של טור' י', אשר שאלו "מה אתה עושה?", ובתגובה ענה לו המשיב בכעס "תסתום את הפה" ואיים כי יפגע בגופו באמצעות מברג. יצוין כי מברג שקצהו משויף נתפס על המשיב. נוסף לזאת, מיוחס למשיב כי לאחר אירוע אלים בין טור' ב' לשני אחרים (נאשמים נוספים בפרשה) נטל המשיב אבנים קטנות והחל לזרוק אותם לעבר טור' ב'. בהמשך קילל המשיב את טור' ב' ואיים כי ידקור אותו, כשחיילים אחרים ניסו לאחוז בו כדי שיחדל ממעשיו. עוד מיוחס למשיב כי סכין מתקפלת אשר נתפסה בחדר שבו לן הייתה בהחזקתו.

6.    השופטת הנכבדה קמא סקרה את חומר הראיות ובאה לידי מסקנה כי למרבית העבירות המיוחסות למשיב יש ביסוס מספק בחומר הראיות. נקבע, מנגד, כי הראיות בעניין הצילום בטלפון הסלולארי והחזקת הסכין אינן מספקות. בדיון, טען הסנגור כי גם לחלק נוסף מן המעשים אין בסיס מספק. עיון בחומר הראיות מלמד כי מסקנותיה האמורות של השופטת קמא מבוססות. יש לבחון, אפוא, האם המעשים מקימים עילת מעצר והאם, כקביעת בית הדין קמא, ניתן להסתפק בחלופה של מעצר פתוח.

7.    אשר לשאלת קיומן של עילות מעצר קבעה השופטת קמא:
   
"ההתרשמות הינה, כי מדובר בצבר מעשים מציקים, מטרידים, מכוערים ומטילי מורא, הנעשים כלפי טירונים בבסיס טירונות בפרק זמן קצר למדי. יוער, למען השלמת התמונה, כי ביחס לשני המתלוננים המוזכרים בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם, בוצעו, לכאורה, עוד מספר מעשי אלימות ואיומים. דומה, כי שני מתלוננים אלו נתפסו על ידי הנאשם ואף על ידי נוספים, כ'חלשים' וחסרי הגנה. מעשיו של הנאשם כלפי המתלונן בפרטי האישום השני והשלישי הינם משפילים ומבזים, פוגעים ברגשותיו ובגופו ומציירים את הנאשם כאדם תוקפן, בוטה, כוחני ומאיים.   
עברו המשמעתי של הנאשם בהחלט מעלה את החשש כי מדובר באדם חסר עכבות וחסר רסן ומשמעת, קיים חשש שמא ישוב על מעשים ברוח זו. דומה, כי אף תדמיתה של היחידה ותדמית צה"ל כולו, נפגעים מהתרחשות אירועים מסוג זה בבסיס טירונים. נופך של חומרה נגזר גם מן המסגרת הייחודית בה בוצעו המעשים. מסגרת טירונות צבאית, המיועדת לאוכלוסיות מיוחדות. צה"ל, כצבא העם, חרט על דגלו, בין היתר, שילוב אוכלוסיות מיוחדות - חיילים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי קשה. אלו מגויסים אך בקושי, נשלחים למסלול הכשרה לאוכלוסיות מיוחדות וסופגים מצד חניכים אחרים, כך עולה מתיק זה, השפלות, הטרדות ואיומים. מדובר בפגיעה במאמצי הקידום של האוכלוסייה המיוחדת אשר בבסיס XXX, והכוונה הן למאמצי הסגל והמערכת הצבאית כולה והן למאמציהם של טירונים המגיעים מרקע קשה להשתלב, למצוא את מקומם ולנצל את השירות הצבאי כמנוף לקידום אישי ועליה על מסלול ההצלחה וההתפתחות האישית. התנהלותו של הנאשם פגמה בכל אלו – אינטרסים מובהקים של המערכת הצבאית, והחשש שמא ישוב לסורו באם ישוחרר, עומד בעינו. קשה שלא להתייחס אף לאזלת ידן של המפקדות הצעירות, אשר אמונות על הכשרתם של הטירונים הללו וללא ספק עומדות בפני אתגר קשה עד מאד, בדמות התמודדות יום-יומית, בלתי פוסקת ורבת היבטים, עם אוכלוסיה מורכבת ביותר.
 אף אם כל אחד מהמעשים, כשלעצמו, יתכן ויכול להתאים לתגובה משמעתית בלבד, הרי שהצטברותם אינה מאפשרת זאת. עסקינן בפגיעה קשה בשגרת מחנה הטירונים, בתחושת הביטחון האישי של כל טירון וטירון, באיומים ובהטרדות אשר כל אלו פוגעים בקצב התקדמות כלל החניכים במסלול הכשרתם הבסיסית הייחודי, ומכאן אף החשש לפגיעה במוכנות הצבאית...
 סברתי בשל המעשים המיוחסים לנאשם בפרטי האישום להם נמצא בסיס ראייתי לכאורי, לא ניתן להשיבו ליחידתו כאילו לא אירע דבר וזאת מכוח עילת המסוכנות בהיבטה הצבאי הייחודי, לצד העילה שעניינה הפגיעה במשמעת הצבאית.
 יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מן העובדה כי אין במעשיו ביטויי אלימות משמעותיים ויתכן שברקע פרטי האישום השני והשלישי עומד מניע בדמות סרות טעם בלבד. מניע זה לא מאיין את העבירות, אולם הוא ניצב כשיקול בשלב זה.
 עוצמתה של עילת המעצר, לצד האפשרות, אך בדוחק, למצוא חלופת מעצר אשר תהלום את החששות העולים מתיק זה, מאפשרים הסתפקות בחלופת מעצר".

8.    השופטת קמא הורתה כי המשיב ישהה במעצר פתוח ביחידה שאינה יחידתו והזהירה אותו לבל יצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה.

9.    התביעה הצבאית משיגה על החלטה זו ועותרת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, במעצר ממשי, כעתירתה בפני בית הדין קמא. התביעה מבקשת לראות את מעשיו של המשיב על רקע מכלול ההתרחשויות- היינו כי בתקופה הנדונה גם חבריו של המשיב עשו מעשי התעללות חמורים במתלוננים דנן ובאחרים וכי מדובר בתופעה רחבה, גם אם אין מעשיהם של האחרים מיוחסים למשיב. להשקפתה המשיב העיד במעשיו כי ישנו חשש כי אם ישוחרר יסכן ביטחונם של אחרים. להשקפת התביעה אין ניתן לענות על חשש זה בחלופה. עוד סבורה התביעה כי המעשים בנסיבותיהם פוגעים פגיעה קשה בערכי משמעת, רעות וכבוד האדם עד כי אין להעלות על הדעת כי העושה אותם יהלך חופשי.

10.    שני טעמים אפשריים עלו מחומר הראיות למעשים המיוחסים למשיב- האחד, התאנות למתלונן בשל כך שלכאורה סייע ליריב של חבריו (שגם נגדם הוגשו כתבי אישום בעקבות החקירה דנן) והשני, הטפלות והתנכלות למתלונן, בהיותו חלש מן המשיב וחברו. שני הטעמים הם טעמים נלוזים שניבטת מהם ראיית עולם כוחנית, בריונית ואולי עבריינית ממש, שאינה מכבדת ערכי הגינות ושמירה על כבודו ושלמות גופו ונפשו של האחר. המעשים, בעיקר אלה המתוארים בפרטי האישום השני והשלישי, הם מעשים מבישים, של השפלה בוטה. המעשים האחרים המיוחסים למשיב מלמדים על נטייתו להשתמש בכוח- בפועל או בדרך איום, בהתנהלותו עם הסובבים אותו. נטייה זו נלמדת גם מעבירות המשמעת בעברו (באחת התלונות מתואר כי המשיב נוהג "להציק" לחיילים אחרים. אחרות מדברות בהתנהגות פרועה; מפקדת המחלקה תיארה בעדותה כי בעבר נדון המשיב בדין משמעתי, נענש בעונש מחבוש ואף הורחק מן הטירונות "על זה שהוא היה משפיט חיילים עם שמפו בעיניים ובפה במהלך הלילה, צמר גפן לחיילים בין הרגליים ושורף...". יצוין כי מנגד, עמדה הקצינה על כך שבמהלך הטירונות השנייה השתפרה התנהגותו של המשיב).

11.    התמונה הכוללת אשר נשקפת, לכאורה, לגבי המשיב, היא של מי שהוא בעל דפוס התנהגות בלתי נורמטיבית בוטה כלפי קורבנותיו. אומנם אין במעשים אשר מיוחסים למשיב, כשלעצמם, אלימות קשה, אולם ריבוים, רקעם, כמתואר לעיל, והעובדה כי בחלקם לפחות נעשו תוך חבירה עם אחר מצביעים על מסכת בריונית חמורה. עברו המשמעתי מעיד שזו הייתה נטייתו בעבר. האיומים שהשמיע מלמדים כי אין זה מן הנמנע שיעשה כן בעתיד. מאלה נלמדת מסוכנותו לאחרים. בחינת המעשים המיוחסים למשיב ורקעו מלמדת כי ישנו חשש של ממש כי אם לא ייעצר ישוב לסורו או ינסה להתאנות למתלוננים. איני סבור כי ניתן, בנסיבות, להסיר חשש זה או למתנו באופן ניכר, אלא במעצר ממשי.

12.    בצד הדברים ראוי לציין גם כי, כתאורה הרהוט של השופטת קמא, יש במעשים פגיעה קשה במשמעת, במרקם החיים בצבא ובתדמיתו.

13.    מטעמים של מעקב אחר קצב ניהול ההליך אני רואה להורות על מעצרו של המשיב לתקופה קצובה.
14.    הערעור מתקבל, אפוא. המשיב יוותר בשלב זה במעצר ממשי עד יום 16/1/2011 בשעה 15:00 .

ניתנה והודעה היום, ‏‏ט' בטבת התשע"א, 16 בדצמבר 2010, בפומבי ובמעמד הצדדים.

דורון פיילס,                         אל"ם     
המשנה לנשיא בית הדין הצבאי
ל     ע     ר     ע      ו     ר     י    ם

חתימת המגיה: _________________               העתק            נאמן          למקור
                                                                                 סגן                 ניר              גולני                                          תאריך: _______________________                ק'                 בית              הדין

 
 

לקבלת ייעוץ ראשוני עם עורך דין צבאי פרטי - הזן פרטים עכשיו!

 

שם
תאור קצר
טלפון ליצירת קשר
יש לנו 52 אורחים מחוברים
Военный юрист
הוראות שימוש באתר